היום, יום שני, תאריך 8.6.20,
אנו מציינים 38 שנה לפרוץ מבצע שלום הגליל – של"ג.
המלחמה התרחשה בין ישראל לסוריה ולארגוני טרור פלסטיניים שפעלו נגד ישראל בשטח לבנון,
על רקע מלחמת האזרחים בלבנון.
ב-6 ביוני, נכנסו כוחות צה"ל ללבנון והתקדמו צפונה לאורך ארבעה צירים: חוף הים, אזור ההר המרכזי, הגזרה המזרחית, ובקעת הלבנון.
בציר החוף שבגזרה המערבית,
לחמו שתי אוגדות: עוצבת הגליל בפיקודו של תא"ל יצחק מרדכי ואוגדה 96 , אוגדת הצנחנים, בפיקודו של תא"ל עמוס ירון.
על חטיבה 35 במבצע של״ג, פיקד אל״מ יורם יאיר- ייה.
במסגרת הלחימה, הונחתה אוגדה 96, אוגדת הצנחנים,מכיוון הים, צפונית לנהר האוואלי,יחד עם חטיבה 35,
הדבר גרם לניתוק הקשר של מפקדות אש"ף בביירות עם המחבלים שנמצאו דרומית לנהר, ואפשר לכוחות צה"ל מעוצבת הגליל, שהגיעו מדרום, לסגור על אלפי המחבלים בצור ובצידון, ולטהר את השטח בלחימה עיקשת, בית אחר בית.
חטיבת הצנחנים החלה את מלחמתה בנחיתה מהים בחוף האוואלי שמצפון לצידון.
את ראש החוף, תפסו לוחמי שייטת 13 בפיקוד ידידיה יערי, כוח ראש החוף בפיקוד הסמח"ט אריק מורן, שכלל את פלוגת החה"ן של הצנחנים (פלחה"ן 35) בפיקודו של יחיאל גוזל ופלוגת בני המשקים של גדוד 50 בפיקוד שאול אריאלי.
כוח ראש החוף של פלחה"ן הצנחנים ,לחם במחבלים שהגיעו למקום ושבה חלק מהם, הכוח הרחיב את שליטתו לכיוון דרום ומזרח על ידי הפלהחה"ן ולכיוון צפון על ידי פלוגת בני המשקים, על מנת לאפשר לכוחות חטיבת הצנחנים לנחות בבטחה עם הנחתות.
החטיבה מיהרה צפונה לכוון דאמור, כשמובילה אותה פלוגת בני המשקים.
מדאמור, בחר אל"ם יורם יאיר להוביל את חטיבתו בציר ההררי, לאורך הרי השוף.
יאיר לחם בראש הצנחנים הסדירים, במסע קרבות קשה ומפרך,שכלל קרבות בעיירות דאמור ועינאב ובכפרים מתא, שמלאן, קבר שמון וסיל.
הצנחנים היו לכוח הראשון שהגיע לביירות וחבר לכוחות הנוצרים בציר ביירות דמשק.
בראש החטיבה, פעל גדוד הסיור של חטיבת הצנחנים, בפיקוד סא"ל דורון אלמוג, ובמקביל לו כוח מאולתר, בפיקודו של מיכה תמיר, שכלל את פלוגתו של ניר ברקת מגדוד 890 ואת פלוגתו של שאול אריאלי מגדוד 50.
ב-12 ביוני, על אף הפסקת האש, התקדמו הצנחנים וכבשו את העיירה שמלאן בלחימה קשה אל מול כוחות קומנדו ושריון סוריים.
ב-13 ביוני בצהריים ,חברו כוחות הצנחנים לכוחות הנוצריים בבסבא, ובכך ניתקו את
המחבלים במערב ביירות.
ב-25 ביוני, עקב התקדמות אוגדה 96, אוגדת הצנחנים, מביירות לכיוון מזרח, והתקדמות אוגדה 162 שתוגברה בחטיבת גולני לכביש ביירות-דמשק מדרום, החלו הסורים להימלט מזרחה, במטרה להימלט מכיתור על ידי כוחות צה"ל.
כביש ביירות-דמשק, מביירות ועד רואייסאת צופר, היה בשליטת כוחות צה"ל.
ביום ט"ו באב, 4 באוגוסט, נהרגו 10 לוחמי צנחנים בקרבות בביירות.
במהלך הקרבות רוב ביירות נכבשה.
לקראת אמצע אוגוסט, הושגה הסכמה להוצאת הכוחות הסוריים והכוחות הפלסטיניים מביירות, בחסות כוח בינלאומי.
תהליך זה הושלם ב-31 באוגוסט 1982.
ב-16 בספטמבר 1982, החל צה"ל להיכנס למערב ביירות, תוך שאוגדה 96 תוקפת מדרום.
בעקבות הסערה הציבורית שהתחוללה בעולם, נסוגה ישראל ממערב ביירות ,
וב-29 בספטמבר 1982 הסתיים מבצע שלום הגליל באופן רשמי.
ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל כתב כי: "צנחנות היא אופי, היא מגלמת את התגשמות חלומה של הציונות: אנשים יפים, שמפעמת בהם אהבת הארץ והאדם, בעלי רמה אישית גבוהה, נחישות עד תום, נכונות להקרבה.״
העמותה להנחלת מורשת הצנחנים גאה במורשת הקרב המפוארת של חטיבת הצנחנים.
פעם צנחן, תמיד צנחן.
