בימים אלו, אנו מציינים 51 שנה במלאת מבצע קלחת 4 מורחבת.
מבצע קלחת 4 מורחבת הוא מבצע פשיטה נרחב שנערך ב-16 - 17 בספטמבר 1972 בדרום לבנון נגד ארגוני מחבלים, בתגובה לשורת פעולות טרור ובהם טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
בחודש ספטמבר 1972 גברה פעילות הטרור נגד ישראל בגבול הצפון, בהתקלות בהר דב נהרגו שני חיילים ובאזור ברעם נהרג חייל נוסף.
בד בבד הלכה וגברה פעילות הטרור נגד מטרות ישראליות בחו"ל.
פעולת הטרור הראוותנית שביצע ארגון ספטמבר השחור נגד משלחת הספורטאים הישראלית באולימפיאדת
מינכן זעזעה את ישראל ואת העולם והביאה את ישראל להחלטה לפגוע בכל בסיסי המחבלים שמדרום לנהר הליטני שבהם כ-600 מחבלים שהשתייכו לכעשרה ארגונים שונים, ולהניסם צפונה.
בידי המחבלים היו מלבד נשק קל גם אמצעי נ"ט כגון תול"רים 106 מ"מ ו-175 מ"מ, מטולי רימונים ומרגמות 82 מ"מ ו-120 מ"מ.
בנוסף, היה חשש להצטרפות ללחימה של צבא לבנון, שברשותו היו בגזרת הפעילות חטיבת חי"ר, פלוגת טנקים ושלוש סוללות ארטילריה. במטרה להימנע ככל האפשר מנפגעים לחיילי צה"ל הוחלט כי הפשיטה על בסיסי המחבלים תיעשה בכוח ממוכן ומשוריין ולא בתנועה רגלית למרות שבדרך זו יקטן משמעותית גורם ההפתעה.
עריכה
ב-16 בספטמבר חצו כוחות ממוכנים ומשוריינים של צה"ל את גבול לבנון לעבר בסיסי המחבלים שבדרום לבנון.
הכוחות כללו את חטיבת גולני, חטיבת הצנחנים על גבי 133 זחל"מים, 45 טנקים מחטיבת ברק, ארבע סוללות תותחים, כוחות הנדסה ויחידות תומכות נוספות.
במהלך המבצע סייע חיל האוויר בריכוך עמדות מחבלים מהם נורתה אש ובתקיפות בעומק הפתחלנד.
כוח צה"ל נחלק למספר כוחות שנעו מיעד ליעד וטיהרו אותם תוך הצבת חסימות.
* כוח "גדעון", בפיקוד סמח"ט גולני, סא"ל ראובן אליעז, שבו שתי פלוגות חי"ר ושתי מחלקות טנקים, יצא מאזור מנרה ונע צפון-מערב לכיוון ואדי-א-סלוכי.
* כוח "ברק", בפיקוד מפקד חטיבת גולני אל"ם אמיר דרורי, שבו שלוש פלוגות חי"ר על זחל"מים ופלוגת טנקים, יצא מאזור רמות נפתלי נע לכיוון צפון-מערב ליישובים כונין, ברעשית, טולין ובהמשך עלה צפונה עד קבריח'ה שבואדי-א-סלוכי.
* כוח "אורן", בפיקוד מפקד חטיבה 188, אל"ם אהרן פלד, כלל 3 פלוגות טנקים, פלוגה מגדוד "אגוז" על גבי זחל"מים, מחלקת הנדסה מבה"ד חה"ן, חוקרי שבויים, טנק חילוץ, 2 טנקי גישור וטנק דחפור.
* הכוח נע בכיוון צפון מערב לעבר עיתרון, בינת ג'ביל, עינתא, חבר לכוח עמוס ירון ונע מערבה לעבר חדת'ה, כפרא, צדיקין וכפר קנא.
תחת כוח זה פעלו שני כוחות משנה:
* כוח בפיקודו של סא"ל דורון רובין, שכלל שתי פלוגות צנחנים על זחל"מים נע עד לכפר עינתא.
* כוח בפיקודו של סמח"ט הצנחנים, סא"ל עמוס ירון, שכלל שתי פלוגות צנחנים, יצא מאזור מתת ונע לכיוון צפון-מזרח, חבר בבינת ג'ביל לכוח פלד והמשיך אתו.
עם הכוחות המסתערים נכנס ללבנון גם צוות של חוקרי שבויים של חיל המודיעין על גבי זחל"ם.
תפקידו של הצוות היה לספק מודיעין טקטי ממחבלים שבויים שיסייע לכוחות המסתערים במהלך המבצע. לאחר השלמת המבצע ועם חזרת הכוחות המסתערים נתברר כי מכשיר הקשר בזחל"ם אינו תקין.
צוות חוקרי השבויים לא יכול היה לתאם חבירתו לכוחות האחרים וניסה לחזור לשטח ישראל בכוחות עצמו אך איבד דרכו בדרום לבנון. במהלך נסיעתו נתקל בשריונית לבנונית ושבה את חייליה ובעזרתם ניווט לכוון ישראל. במהלך החזרה אזל הדלק בזחל"ם והצוות עצר בתחנת תדלוק לבנונית, השתלט על שני ג'יפים צבאיים לבנונים, שבה את חייליהם והמשיך בשיירה עם שני הג'יפים עד שחזר לשטח ישראל. על פעילות זו זכה מפקד הכוח סגן שאול גלעדי, בעברו איש הצנחנים בעיטור העוז.
במבצע הותקפו וטוהרו 12 בסיסי מחבלים, פוצצו 70 בתים ו-36 בונקרים. 40 מחבלים ו-18 חיילים לבנוניים נהרגו.
16 מחבלים נשבו ומאות מחבלים נסו צפונה.
לצה"ל שלושה חיילים הרוגים: קצין וחייל מסיירת אגוז, לוחם שריון, ו-9 פצועים.
במבצע נתפס שלל רב שהשאירו אחריהם המחבלים במנוסתם.
לאחר המבצע הייתה רגיעה של שלושה חודשים בפעילות מחבלים בגבול הצפון.
העמותה להנחלת מורשת הצנחנים מרכינה ראשה לזכרם של הנופלים.
יהי זכרם ברוך.
