יוסף זיתוני

בן חנה ונסים, נולד בירושלים ביום כ"ז בתשרי תש"ך (29.10.1959) להוריו, ‏ ילידי ירושלים. יוסי היה ילד שני במשפחה, ואח יחיד לשלוש אחיותיו. יוסי ‏ נולד בשכונת מקור ברוך. הוא היה תינוק מלא שמחת חיים, והסב להוריו נחת ‏ רבה. עוד בגן הילדים ניכר המרץ שהיה אצור בו, וידו הייתה בכול. מגיל רך ‏ הוא ביקר בגן, ושובבותו וערנותו הביאו אותו למעורבות בכל מה שנעשה ‏ סביבו. יוסי למד בגן דתי, ובבית-ספר "תחכמוני", עד כיתה ד'. כשפרצה ‏ מלחמת ששת הימים, העתיקה המשפחה את מגוריה לשכונת קריית יובל, ‏ ויוסי עבר ללמוד בבית-ספר "אגרון" ובו סיים את לימודיו היסודיים.‏ בבית-הספר היסודי התפתחה רעות עמוקה והדוקה בין יוסי ובין כמה חברים, ‏ שנמשכה עד בגרותם ועד לנפילתו. בתקופה זו הצטרף יוסי לתנועת "הצופים", ‏ ואף הדריך בה חניכים צעירים. יוסי היה בעל נטיות ספורטיביות מגיל צעיר. ‏ גופו היה שרירי וחזק וטעון מרץ. הוא שיחק כדורסל וכדורגל, הרבה לרוץ ‏ ולהתאמן בקרטה. כשהחל לשחק טניס, בהיותו בן 11 שנים, שבה ספורט זה ‏ את לבו, והוא הגיע בו לרמה מקצועית גבוהה. לאחר שיעורים אחדים הוא ‏ קלט את כללי המשחק, וגילה בו עניין רב והפך אותו למרכזי בחייו. במועדון ‏ ‏"הפועל" שבקריית יובל עשה יוסי חיל: הוא זכה במקום ראשון באליפויות ‏ רבות בתחרויות שנערכו בירושלים ומחוצה לה. כשהיה בן 14 שנים, הוא ‏ נשלח לייצג את הבירה בתחרויות שנערכו ב"מכבי" - צפון וב"הפועל" תל-‏ אביב.‏ יוסי המשיך את לימודיו התיכוניים ב"בית חינוך" בירושלים, ואף שם היה ‏ ערני, בעל חוש הומור, מעורב בחיי הברה ואהוד על מוריו וחבריו, אבל ‏ השקעה של ממש הוא השקיע בספורט האהוב עליו.‏ יוסי גויס לצה"ל ונבחן, כדי להתקבל לסיירת מטכ"ל, אבל בבדיקות נתגלה ‏ פגם קטן בגבו, ולפיכך לא התקבל לסיירת. הוא החליט להתגייס לצנחנים, ‏ והתקבל לסיירת "עורב". כשהסתיימו האימונים והצניחות, חיפש יוסי אתגר ‏ חדש. ניתנה לו אפשרות לבחור בין קורס קצינים, שלאחריו יתחייב לשרת ‏ בצבא קבע, ובין עיסוק בטניס, שבו הוא מצא סיפוק רב. יוסי בחר בטניס. ‏ וכדי לסיים את שירותו בתפקיד, שיש בו מן האתגר, הוא התנדב ליחידה ‏ ללוחמה בטרור ועבר בה אימונים קשים ומפרכים. לפני שחרורו, הוא עוד ‏ הספיק להשתתף במבצע ליטני.‏ לאחר שהשתחרר מצה"ל, התחיל יוסי לאמן צעירים בטניס ואף שיחק בליגה ‏ הלאומית ובמשחקים בין-לאומיים בחו"ל. בעבודה עם הילדים הוא השקיע ‏ מרץ רב, והיה נחוש ברצונו לטפח בהם אלופי טניס. הוא שימש להם דמות ‏ אב ומחנך.‏ יוסי המשיך לשחק בליגה הלאומית, ונמנה עם ארבעת המעולים בקבוצתו.‏ כשפרצה מלחמת שלום הגליל, לא היה יוסי מוצב בשום יחידה. הוא נקרא ‏ למלחמה לפנות בוקר, וסופח ליחידת חי"ר צנחנים. הוא נפל בקרב על כיבוש ‏ הכפר בית ליחיא שבלבנון, ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982) והובא ‏ למנוחת עולמים בהר הרצל בירושלים.‏ מפקדו כתב למשפחתו: הוא היה חייל מצוין, עליז וחברותי וקיבל הכול בקלות ‏ ובחיוך".‏ עיריית ירושלים עשתה להנצחת שמו של יוסי: טורניר טניס קבוע יערך לזכרו, ‏ תיוסד קרן על-שמו, שתעניק מלגות לילדים חסרי אמצעים, הרוצים ומוכשרים ‏ לעסוק בטניס.‏ יוסף (יוסי) זיתוני, יהי זכרו ברוך.‏