ז מורסיאנו

בן סימי ושמעון, נולד ביום כ"ד באדר תש"א (23.3.1941) בקזבלנקה שבמרוקו. ‏ באוקטובר 1956, כשהיה בן 15, עלה ארצה בגפו, בלי משפחתו, במסגרת ‏ ‏"עליית הנוער". את חינוכו התחיל בבית-הספר היסודי "אליאנס" בקזבלנקה ‏ והמשיך את לימודיו בבית-ספר תיכון צרפתי. בארץ השלים את לימודיו ‏ במוסד לעליית הנוער במגדיאל ואחרי-כן במדרשת רופין. הוא השתלם ‏ במכונאות, בעיקר במכונות חקלאיות.‏ עוד בהיותו במרוקו הצטרף ז'ק לתנועת הצופים והיה חבר בתנועת "הנוער ‏ הציוני". בתקופת לימודיו במוסד במגדיאל בלט בפעילותו בשדה הספורט ‏ והמחול. הוא אהב מוסיקה, ניגן באקורדיון והשתתף בתזמורת נוער.‏ בפברואר 1959 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל. הוא שהה עם הגרעין ‏ במושב השיתופי תלמי-יפה, ואחרי-כן בקיבוץ עין-השלושה. לאחר שסיים את ‏ שירותו הסדיר שובץ בחטיבת צנחנים, שבה שירת כל השנים, עד נופלו בקרב ‏ בלבנון.‏ בשנת 1960 הגיעה משפחתו ממרוקו והתיישבה באשדוד. הוא הצטרף אליהם, ‏ התחתן, הקים בית באשדוד ונולדו לו שתי בנות ובן. ז'ק עבד כמנהל עבודה ‏ במפעלי "ליילנד" באשדוד.‏ במלחמת ששת הימים לחם עם חטיבתו בכיבוש צפון סיני, ואחרי כן הועבר ‏ צפונה והשתתף בכיבוש רמת-הגולן. כשהחלה מלחמת ההתשה, לחם בבקעת-‏ הירדן ונטל חלק במרדפים אחרי מחבלים. במלחמת יום הכיפורים היה עם ‏ הלוחמים ברמת הגולן. הוא השתתף בקרבות הבלימה, וכשהחלה התקפת ‏ הנגד היה עם הכוח שכבש מחדש את החרמון. ז'ק המשיך להתקדם עם ‏ יחידתו לתוך סוריה ונמנה עם כובשי המובלעת הסורית.‏ בתקופת שירותו במילואים עלה בסולם הדרגות. ביולי 1973 קיבל דרגת רב"ט ‏ וכעבור כשנה עלה לדרגת סמל. הוא עבר קורסים כסייר וכלוחם חי"ר, ‏ וב1976- הועבר לתפקיד מכונאי. באוגוסט 1979 עלה לדרגת רס"ר.‏ ז'ק היה אחד הוותיקים בחטיבת הצנחנים שבה שירת. כשהוצע לו, מפאת גילו ‏ המתקדם, לעבור לגדוד אחר, סירב. הוא לחם עם חטיבתו גם במלחמת שלום ‏ הגליל. ‏ ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (9.6.1982), כשהתקדם עם כוח הצנחנים בפרברי ‏ צידון, הותקפה יחידתו על-ידי מארב מחבלים. ז'ק נפגע ונהרג. בן 41 היה ‏ במותו.‏ הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי באשדוד. הניח אחריו רעיה, שתי ‏ בנות, בן, הורים ואחות.‏ שר הביטחון כתב עליו למשפחתו: "ז'ק שירת בגדוד חי"ר מוצנח, היה חייל ‏ מסור, הצטיין ביכולתו לשלב דורות חדשים של לוחמים במסירות, בכושר ‏ ובהתמדה. ז'ק היה אהוב על הכול".‏ מפקד יחידתו כתב: "ז'ק היה מוותיקי החיים ביחידה, מוכר ואהוד על חבריו ‏ ומפקדיו. אף שיכול היה לסיים תפקידו כלוחם ביחידה, סירב לעזוב והעדיף ‏ להתנדב ולשרת בה".‏ ז'ק (יעקב) מורסיאנו, יהי זכרו ברוך.‏