שמואל סולטן

בן רחל וסעדיה, נולד ביום ט"ו בשבט תשכ"א (1.2.1961) בנהריה. כבן ‏ למשפחה מסורתית, התחנך בבתי-ספר דתיים. תחילה למד בבית-הספר היסודי ‏ ‏"הרמב"ם" בנהריה, ולאחר שש שנות לימוד עבר לבית-הספר "תפארת ישראל" ‏ בחיפה, ומשם - לישיבה התיכונית בצפת, בה למד שנה במגמה הריאלית. ‏ בהיותו בן 16 נפטר אביו. כבן הבכור במשפחתו ראה את עצמו אחראי ‏ לפרנסת בני-ביתו. הוא קטע את לימודיו התיכוניים והחל ללמוד מקצוע - ‏ פחחות רכב.‏ באוגוסט 1979 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-החימוש. כיתום המטופל באחים ‏ ואחיות קטנים, יכול היה להקל על עצמו את השירות, אך הוא עמד על רצונו ‏ למלא את חובתו בצבא הסדיר. גאה היה על שירותו בצה"ל.‏ אחרי שעבר אימוני טירונות נשלח לקורסים מקצועיים בחיל-החימוש. ‏ באוגוסט 1980 הוענקה לו דרגת רב"ט. הוא יצא לקורס צניחה, ובפברואר ‏ ‏1982 הועלה לדרגת סמל.‏ במלחמת שלום הגליל פיקד על נגמ"ש. ביום י"ח בסיוון תשמ"ב (9.6.1982) ‏ במהלך קרב ליד הכפר חלדה, נפגע הנגמ"ש שלו ושמואל נפל. בן 21 היה ‏ במותו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות באשקלון. השאיר ‏ אחריו אם, שלושה אחים ושתי אחיות.‏ שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סמל ‏ שמואל סולטן נתן את חייו למען מולדתו. הוא היה חייל אחראי וביצע את ‏ המשימות שהוטלו עליו בדבקות ובמסירות מאין כמותם. שקט אופייני ליווה ‏ אותו בכל תקופת שירותו. יצא לקורס צניחה כחייל מצטיין ובאמצע הקורס ‏ נקרא לשוב לגדוד. כמו תמיד התייצב בין הראשונים".‏ מפקד יחידתו כתב למשפחתו: "בנכם נשאר כסמל של חריצות ועזרה. מעטים ‏ מסוגלים לעשות כמוהו כל דבר עד הסוף וביסודיות. הכבוד הגדול ביותר ‏ שאפשר להעניק לנופלים הוא שרוחם מהלכת בתוכנו. נשתדל לבנות על ‏ השורשים, שהם נטעו בנו במו גופם, בית נאה וחברה יפה".‏ שמואל סולטן, יהי זכרו ברוך.‏