שמואל עוזרי

בן שושנה ושלום, נולד ביום י"ג באלול תשי"ד (11.9.1954) בירושלים, כבן ‏ למשפחה מרובת ילדים. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים ואת חטיבת ‏ הביניים, נשלח ללמוד את מקצוע הדפוס, ועוד לפני גיוסו הספיק להתבסס ‏ במקצוע זה.‏ בנובמבר 1972 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-הרגלים. הוא עבר אימוני טירונות, ‏ נשלח לקורס מש"קי אפסנאות ובקיץ 1973 הועלה לדרגת רב"ט. הוא לחם ‏ במלחמת יום הכיפורים והתבלט בכישוריו המקצועיים והחברתיים. אחרי כן ‏ נשלח לקורס צניחה. ‏ בינואר 1974 השתחרר מן השירות הסדיר והחל לעבוד כעצמאי בתחזוקת ‏ מכשירים חשמליים. שמואל התחתן ובנה ביתו בקרית-יובל בירושלים. הוא ‏ המשיך לשרת ביחידתו בשירות מילואים וגילה מסירות רבה בתפקידים ‏ שמילא. מפקדיו ציינוהו כ"חייל מסור, ממלא תפקידו ביחידה מבחינה ‏ מקצועית בצורה טובה מאוד. הוא מעורב מבחינה חברתית במחלקתו, אחד ‏ החיילים שעליהם בנויה היחידה".‏ באוקטובר 1981 נקרא שמואל לשירות מילואים ובמהלך שירותו הועלה ‏ לדרגת סמ"ר. כשהחל מבצע שלום הגליל גויס שמואל לשירות פעיל והוצב עם ‏ יחידתו בעיירה דאמור, דרומית לביירות. ביום כ' באב תשמ"ב (9.8.1982) חנה ‏ עם יחידתו בשטח בו היו פזורים מוקשים ונפצי פצצות-מצרר. אחת הפצצות ‏ הופעלה בקרבתו ושמואל נהרג. בן 28 היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בהר ‏ הרצל בירושלים. השאיר אחריו רעיה, בן, בת, הורים, חמישה אחים ושתי ‏ אחיות.‏ מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "במסגרת שהייתה של ‏ היחידה באזור ביירות, תוך ההכנות לפריצה לעיר, נפל סמ"ר שמואל. הוא היה ‏ מעמודי התווך של מחלקתו, אהוד על חבריו, מסור מעל ומעבר לתפקידו, ‏ שימש דוגמה לחיילים".‏ שמו הונצח בבית-הכנסת בקרית-יובל בירושלים.‏ שמואל (שמוליק) עוזרי, יהי זכרו ברוך.‏