אריה צוק - צוקרברג

בן רבקה ושמואל, נולד ביום י"ג בתמוז תשי"ב (6.7.1952) בחדרה. ילדותו ‏ עברה עליו בנתניה. הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי "תחכמוני" ובבית-‏ הספר התיכון-מקצועי "אורט" במגמת מכונאות ימית. אריה היה חבר אגודת ‏ הספורט הימי בנתניה, תחילה כשייט ואחר כך כמפקד סירה. במסגרת לימודיו ‏ הפליג באוניית צי הסוחר ברחבי העולם. את לימודיו סיים בדרגת קצין ‏ שלישי.‏ אריה התגייס לצה"ל בפברואר 1971, ובשים לב להכשרתו היה זה אך טבעי ‏ שישרת בחיל-הים. אך כדי להצטרף לחיל הוא נדרש להתחייב לשירות קבע. ‏ אריה סירב, שכן התכוון להשתלב כאזרח בצי הסוחר וראה בכך שליחות ‏ לאומית שאינה נופלת מן השירות הצבאי. לכן הוא התנדב לשרת בגולני, שם ‏ עשה טירונות, עבר קורס מ"כים והיה למדריך בבית-הספר למ"כים של ‏ החטיבה. אריה שירת כסמל מחלקה ואחר כך היה רב-סמל פלוגתי (פלוגתו ‏ זכתה במקום ראשון בצעדת שלושת הימים). כל אותו הזמן גבר עליו הלחץ ‏ לצאת לקורס קצינים והתחייב בשירות קבע. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים ‏ הוא נקרא לשירות מחופשה שקיבל כפרס על הצטיינותו, והשתתף בניסיון ‏ ראשון של כיבוש החרמון. אריה איבד שם רבים מחבריו ומפקדיו. בתעודת ‏ השחרור שלו צוין כ"מש"ק מצטיין, בעל יוזמה ומנהיגות יוצאים מגדר הרגיל. ‏ הוא שימש מופת לחבריו במעשיו, ביושרו וברצון היצירה שלו".‏ במהלך שירות בצבא הכיר אריה את פנינה ממושב בית-חנן, ולימים נשא ‏ אותה לאישה. הוא עזב את צי הסוחר, עבר לגור במושב ונעשה חקלאי. בבית-‏ חנן הוא הקים משק פורח והיה פעיל בענייני הציבור.‏ במהלך שירות המילואים הוא סיים קורס קצינים והיה לקצין ביחידת מילואים ‏ עילית. ובספטמבר 1981 החל ללמוד הנדסאות מכונות ב"אורט-סינגלובסקי" ‏ והצליח מאוד בלימודיו. לפני מבחני הסיום פרצה מלחמת שלום הגליל ואריה ‏ נקרא לשירות פעיל. ‏ ביום י"ז בסיוון תשמ"ב (7.6.1982) נפל אריה במארב מזרחית לצור. הוא הובא ‏ למנוחת עולמים בבית-העלמין בבית-חנן. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן. ‏ הניח אישה ובת, הורים, אח ואחות.‏ מפקדו כתב עליו כי "הוא נטל משימות מעבר לתפקידו ודבק בביצוען. הוא ‏ היה מעמודי התווך של היחידה".‏ אריה (צוקי) צוק-צוקרברג, יהי זכרו ברוך.‏