רן ציפר

בן דבורה וצבי, נולד ביום ט' בתשרי תש"י (2.10.1949) בקיבוץ שובל שבנגב, ‏ שהוקם עוד לפני מלחמת העצמאות. מילדותו ינק בביתו את רוח החלוציות ‏ ואת האהבה לארץ. בגיל שנה עברו הוריו לגור בשכונת רמת-החייל בתל-אביב, ‏ ומאוחר יותר השתקעה המשפחה במרכז תל-אביב, שם גדל והתחנך. רן למד ‏ בבית-הספר היסודי "אחד העם" ובבית-הספר התיכון "גאולה". הוא השתייך ‏ לתנועת השומר הצעיר, שיחק כדורסל בקבוצת הנוער של "הפועל" תל-אביב, ‏ והמשיך לשחק כדורסל גם כשהתבגר ועבר לגור במושב תלמי-מנשה. הוא ‏ אהב לצלם והותיר אחריו אלבום מצילומיו הנאים.‏ באוקטובר 1967 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-הצנחנים. כספורטאי זריז, מחונן ‏ בכשרונות, וכבעל מוטיבציה גבוהה לשרת את המדינה, התגלה רן כלוחם ‏ אמיץ ורב תושייה. הוא לחם במלחמת ההתשה והיה עם הכוח שפשט על האי ‏ שדואן ועל האי גרין במצרים. כן השתתף במרדפים בבקעת הירדן ובפשיטה ‏ בביירות.‏ כלוחם בחיל-הצנחנים עבר שורה של קורסים. בנובמבר 1968 עלה לדרגת ‏ רב"ט, ביולי 1969 עלה לדרגת סמל. באחד מאימוני הצניחה בלילה נפגע ברגלו ‏ והועבר ליחידת מודיעין של חיל-הצנחנים. במאי 1969 הועלה לדרגת סמ"ר.‏ באוקטובר 1970 השתחרר רן מצה"ל והחל ללמוד באוניברסיטת תל-אביב. ‏ ברוך כשרונות היה וחרוץ. בימים למד היסטוריה כללית ותולדות עם ישראל, ‏ ובערבים למד משפטים. הוא מצא זמן לעבוד ולפרנס את עצמו, וגם לעסוק ‏ בתחביבי הספורט שלו.‏ במלחמת יום הכיפורים נקרא לשירות מילואים. ביום שבו יצא לחזית הספיק ‏ לשאת את אשתו, ומטקס הכלולות ברבנות יצא היישר למלחמה. בתום ‏ הקרבות חזר ללימודיו באוניבריסטה, עבר לגור במושב תלמי-מנשה שליד ‏ רמלה ונולדו שני ילדיו. באוקטובר 1977 הוסמך כבוגר אוניברסיטת תל-אביב ‏ בהיסטוריה ובמשפטים. הוא פתח משרד עצמאי כעורך-דין, ובתקופה זו גילה ‏ חריצות וכושר עבודה מופלא. הוא ניהל את משרדו בתל-אביב ואת משקו ‏ במושב, היה מעורב בענייני ציבור, עסק בספורט וגילה עניין רב בתהליכים ‏ פוליטיים וחברתיים במדינה. הוא היה ער לצדק סוציאלי והגיש עזרה ‏ משפטית לשכניו במושב. עם זאת מצא שעות פנויות להתמסר למשפחתו. ‏ הוא אהב לטייל, והשבתות היו קודש לטיולים משפחתיים.‏ עם פרוץ מלחמת לבנון נקרא לשירות מילואים. הוא לחם בגזרה המזרחית ‏ והתקדם לעבר כביש ביירות-דמשק. ביום כ' בסיוון תשמ"ב (11.6.1982), חשה ‏ יחידתו לעזרת כוח שריון שנקלע למארב סורי וסבל אבידות כבדות. טיל סאגר ‏ שנורה מטנק סורי פגע בו ורן נפצע פצעי מוות. בן 32 היה במותו. רן הובא ‏ למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית-שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו ‏ רעיה, בן, בת, הורים ואח.‏ שר הביטחון כתב עליו למשפחתו: "רן שירת במפקדת חטיבה של ‏ חיל-הצנחנים. בעבר השתתף במלחמת ההתשה, בפשיטה על האי שדואן ועל ‏ האי גרין, בפשיטה לביירות ובמרדפים בבקעה. הוא היה לוחם אמיץ, מסור ‏ לחבריו לנשק, גילה תושייה רבה בכל מצב וידע לשמור על קור רוח ‏ ובדיחות-דעת גם ברגעי מתח וקרב, עד שנפגע בעת ירי טילי סאגר".‏ מפקד יחידתו כתב למשפחתו: "בנכם נפל מצפון לעיירה ראשידיה במזרח ‏ לבנון, בקרב עם הכוחות הסוריים, בעת שכוחות מחטיבת הצנחנים שבה ‏ שירת חשו לעזרת כוח השיריון, שנקלע למארב נ"ט וסבל אבידות קשות. רן ‏ נפל בעת שנפגע מרסיס של טיל סורי. בכך נקטעה תקופה של 9 שנות שירות ‏ בחטיבה כמש"ק מודיעין, מאז הקמתה שבמלחמת יום הכיפורים. בשנות ‏ שירותו בחטיבה נתגלה כאדם ישר וכחבר לדוגמה, הדואג לזולת ומוכן לעזור ‏ לכל אחד מחבריו, הוא ביצע כל משימה שהוטלה עליו בתבונה רבה, במסירות ‏ וביעילות. היה מוכן לבצע כל משימה שהוטלה על יחידתו. בשל תכונותיו אלו, ‏ בשל חוש ההומור ורוח השובבות שליוו אותו בכל מעשיו, רכש חברים רבים ‏ מקרב מפקדיו ומקרב חבריו ליחידה".‏ על שמו נקרא מגרש הכדורסל במושב תלמי-מנשה. חוברת הופיעה לזכרו ‏ ביום השנה למותו.‏ רן (רני) ציפר, יהי זכרו ברוך.‏