בנימין שער

בן מרים וזכריה, נולד ביום ז' בטבת תשי"ג (23.12.1952) בשכונת שעריים ‏ ברחובות. בני היה בן למשפחה מרובת-ילדים, ותיקה ומושרשת בשעריים. ‏ מילדותו הוא התבלט בכישוריו ובנועם הליכותיו. חביב היה בני, עליז ובעל ‏ נפש רגישה. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר הממלכתי דתי "מוריה", ולאחר ‏ מכן עבר ללמוד במדרשיית "נועם" בפרדס חנה. בני הצטיין בלימודיו. הוא היה ‏ פעיל בחיים החברתיים והתרבותיים בבית-הספר, והשתייך לתנועת "בני ‏ עקיבא". הוא היטיב לשיר, והשתתף במקהלת בית-ספרו. בני היה עובר כחזן ‏ לפני התיבה והנעים בקולו תפילות בסגנונות שונים, תימני, ספרדי ואשכנזי. ‏ הוא סיים את מדרשיית "נועם" בהצטיינות.‏ בפברואר 1971 התגייס בנימין לצה"ל. בתחילה הוא ביקש להתגייס לחיל-‏ האוויר ולשרת כטייס, אולם עקב מגבלות רפואיות התנדב לשרת בחיל-‏ הצנחנים. בני עבר אימוני טירונות, קורס צניחה ונשלח לקורס מ"כים. באפריל ‏ ‏1972, הוא הועלה לדרגת רב"ט. בני לחם עם יחידתו במלחמת יום הכיפורים, ‏ ובעת המלחמה הועלה לדרגת סמל.‏ לאחר שהשתחרר מן השירות הסדיר, עבד כמורה ומדריך בישיבות "בני ‏ עקיבא" בחדרה ובאור-עקיבא. הוא התחתן ובנה את ביתו בשכונת הולדתו, ‏ בשעריים. שם גם נולדו שתי בנותיו. בני שאף להתקדם ולהמשיך ללמוד. הוא ‏ נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים, לחוג רוקחות. הוא למד שנה אחת, ‏ אך נאלץ להפסיק את לימודיו, בגלל קשיים כלכליים. הוא חזר לרחובות, ‏ והתחיל לעבוד במחלקה המשפטית של חברת "עמידר". באותו זמן, הוא בלט ‏ בפעילותו הציבורית בשכונתו. הוא נבחר ליו"ר הוועד להקמת בית-כנסת ‏ ‏"תפארת צעירי תימן".‏ כשפרצה מלחמת שלום הגליל התנדב ליחידתו, לחם עמה בגזרה המרכזית ‏ והתקדם במסלול הלחימה עד אזור בחמדון, ליד כביש ביירות-דמשק. הקרבות ‏ היו קשים, מהם פנים-אל-פנים, מהם תחת אש ארטילרית כבדה של האויב.‏ אור ליום ג' בתמוז תשמ"ב (23.6.1982), נערכה יחידתו להתפרסות בשטח, ‏ תחת אש האויב. אחד מפגזי האויב פגע ביחידה, ורבים מחייליה נפצעו. בני ‏ נהרג. בן 30 הוא היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי ‏ ברחובות. ‏ בני השאיר אחריו רעיה, שתי בנות, הורים, שישה אחים ואחות.‏ שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סמל בנימין ‏ שער נתן את חייו למען מולדתו. הוא היה חייל מסור ונאמן, בעל מורל גבוה. ‏ במשך שנים הוא היה אחראי להווי פלוגתו. היה אהוב על חבריו ומפקדיו".‏ מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "היחידה שלנו נקראה להוביל את הכוח ‏ הקדמי בחלק מן הקרבות הקשים ביותר. היא ספגה הפגזות ארטילריות קשות ‏ ורבים מבחורי היחידה נפגעו, ביניהם היה סמל בנימין שער".‏ על-שמו הוכנסה ספרייה תורנית לבית-הכנסת של העדה התימנית באושיות. ‏ בשלבי הקמה נמצא גם בית-הכנסת "תפארת צעירי-תימן - שערי בנימין", ‏ שיהיה מרכז קהילתי הנושא את שמו.‏ בנימין (בני) שער, יהי זכרו ברוך.‏