מאיר כהן

תאריך לידה:
02 בינואר 1961
תאריך נפילה:
13 ביוני 1982
דרגה:
סגן
שנת נפילה:
1982
תקופת נפילה:
מלחמת שלום הגליל ועד היציאה מלבנון
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 202
מקום קבורה:
הר-הרצל
קורות חיים:
בן חוה ועמרם, נולד ביום י"ד בטבת תשכ"א (2.1.1961) בירושלים. מצד אמו ‏ היה מאיר דור שביעי בארץ. אביו עלה לארץ ממרוקו עם קום המדינה. מאיר ‏ החל ללמוד בבית-הספר היסודי בבית-שמש, המשיך בבית-ספר ממלכתי דתי ‏ ‏"פרדס" בירושלים, וסיים בהצטיינות את בית-הספר התיכון הדתי "הימלפרב" ‏ במגמה הביולוגית. מאיר היה נער מוכשר, והתכונה הבולטת בו הייתה ‏ הצניעות. בכל שיחה שניהל, הוא השרה אווירה נעימה על הסובבים אותו. ‏ לקראת סיום לימודיו הצטרף מאיר לשורות המשמר האזרחי, והוכיח בכך את ‏ רצינותו ואחריותו.‏ מאיר גויס לצה"ל במחצית יולי 1979, והתנדב לצנחנים .לאחר הטירונות הוא ‏ עבר בהצלחה קורסים שונים: קורס צניחה, קורס נהגי נגמ"ש, קורס קשרים ‏ גדודיים, קורס חבלה וקורס מ"כים חי"ר. לאחר שסיים את קורס המ"כים, ‏ שובץ מאיר כמ"כ באחת מיחידות הצנחנים. את תפקידו הוא מילא בהצלחה ‏ ומפקדיו, שעמדו על אופיו ותכונותיו, שלחוהו לקורס קצינים. מאיר סיים את ‏ הקורס כחניך מצטיין. עם דרגת סג"ם על כתפיו, הוא מילא תפקיד של מפקד ‏ מחלקה ביחידת צנחנים.‏ כשפרצה מלחמת שלום הגליל, עלה מאיר עם יחידתו ללבנון ולחם בראשה עד ‏ למבואות ביירות. ביום כ"ג בסיוון תשמ"ב (13.6.1982), נפל סגן-משנה מאיר ‏ בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין ‏ הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. לאחר נופלו, הועלה מאיר לדרגת סגן. הוא ‏ השאיר אחריו הורים, אח המשרת כקצין בצבא הקבע, ושתי אחיות.‏ במכתב התנחומים של שר הביטחון למשפחה השכולה, עמד השר על ‏ תכונותיו של מאיר וציינו כ"קצין שקול, ענייני ובעל רמה גבוהה".‏ ספרייה תורנית על-שמו ולזכרו הוכנסה על-ידי משפחתו לבית-הכנסת ‏ ‏""עציון" ברעננה.‏ מאיר כהן, יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 37הדלק נר
  • אידוב תורן  (14/04/2015 20:01)
    פגשתי את מאיר לראשונה מספר חודשים לפני מלחמת שלום הגליל עת שחזר מקורס קצינים לתפקידו כמ"מ מרגמות בפלוגה המסייעת של גדוד 202. באותם ימים הייתי בפלוגה בתפקיד מ"מ במחלקה אחרת. חבריו למחזור בצנחנים היו באותה עת על סף שחרור מצה"ל. עבור מאיר הייתה זו מעין חזרה הבייתה לפלוגה המסייעת בה שירת טרם לכתו לקורס קצינים. חבריו-בני-מחזורו כמו גם כל המפקדים בפלוגה קיבלו אותו בשמחה כבן השב הבייתה. מאיר ניכר בצניעותו ובשקט שלו, כמעט רוצה לומר ביישנותו. עשה את המוטל עליו בשקט ועם בטחון עצמי. הלב כואב כשנזכרים בנערים הללו, חברנו שנפלו בלבנון טרם הספיקו להתבגר ומאיר הנער בתוכם. נתפלל לעילוי נשמתו של מאיר.