חגי מקור

תאריך לידה:
26 באוגוסט 1961
תאריך נפילה:
23 באוגוסט 1980
דרגה:
טוראי
שנת נפילה:
1980
תקופת נפילה:
עד מלחמת שלום הגליל
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 50
מקום קבורה:
חולון
קורות חיים:
בן מרים ויוסף, נולד ביום י"ד באלול תשכ"א (26.8.1961) בחולון. חגי היה ילד ‏ בלונדיני מלא תלתלים, שמחת חיים וצחוק. מקטנות בלט אצלו הרצון לעזור ‏ לכל אחד בכל דבר, ואפילו אם פגע הדבר בו-עצמו. חגי החל ללמוד בבית-‏ הספר היסודי "שפרינצק" בחולון, והמשכם בבית-הספר התיכון המקצועי ‏ ‏"הולץ". הוא סיים את לימודיו בבית-הספר להשכלה בכתב "מישל"ב". בכל ‏ תקופת לימודיו היה חגי חבר בתנועת "השומר הצעיר", ויצא עם חבריו ‏ לתנועה למסעות וטיולים בכל רחבי הארץ. הוא הרבה לעסוק בספורט: ג'ודו ‏ וכדורסל, והיה מדריך בבית-הספר לכדורסל של "הפועל" חולון. חגי גם אהב ‏ מאוד מוסיקה. הוא הצטרף עם חבריו ב"השומר צעיר" לגרעין "חצ"ב", שהיה ‏ אמור להצטרף לקיבוץ כרם שלום.‏ חגי גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1979, ולמרות שקיבל זימון לבדיקת כושרו ‏ להיות טייס, דבק בהחלטתו ובחבריו והתנדב לנח"ל, כדי לשרת ביחידה ‏ קרבית בחיל זה. לאחר הטירונות ושהייה בכרם שלום, עבר חגי קורס חובשים ‏ קרביים וצורף לגדוד נח"ל מוצנח.‏ ביום י"א באלול תש"ם (23.8.1980) נפל טוראי חגי בעת מילוי תפקידו והובא ‏ למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בחולון. הוא הניח אחריו הורים ‏ ואחות.‏ במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו: "חגי מצא את מותו בעת שירותו ‏ כלוחם ביחידת צנחנים מובחרת. חגי הצטיין מעל לכול ברצון ברזל, בנחישות ‏ החלטתו להגיע ליחידה למרות שיכול היה לבחור בדרך קלה יותר... תכונותיו ‏ של חגי ראויות לציון והערכה, היות שהן למעשה מסמלות ערכי אמת ‏ שבזכותם קמה ונשתמרה הציונות המעשית בארץ-ישראל".‏ הוריו נטעו חורשה של 1,000 עצים על שמו ביער המגינים.‏ משפחתו וגרעין "חצ"ב" הוציאו לאור לזכרו חוברת ושמה "חגי", המתארת ‏ בכתב ובתמונות את תולדות חייו הקצרים.‏ חגי מקור, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 45הדלק נר
  • פרוכטי  (26/01/2018 11:41)
    חגי היה חבר ילדות יקר , ״שובב״ כפי שכולנו אז היינו , חסר לנו
  • אילת  (26/08/2018 14:26)
    מאוד חסר בחור מיוחד היום היה צריך להיות בן 57
  • שי שילר  (08/05/2019 21:31)
    אין יום זיכרון שאני לא חושב עליו. שובב, חבר, נוכח. את רוב היסודי ואת תקופת השומר הצעיר בילינו יחד. עכשיו כשכל הכיתה נפגשת שוב וכולנו כבר כמעט סבים הוא חסר מאוד.