ארז פוטרמן

בן רבקה וזאב, נולד ביום י"ז בסיוון תשכ"ב (18.6.1962) בתל-אביב. ארז החל ‏ ללמוד בבית-הספר היסודי "יבנה", המשיך בחטיבת-הביניים בבית-הספר ‏ ‏"אליאנס" וסיים את חוק לימודיו ב"גימנסיה הרצליה". בביתו ספג ארז ערכים ‏ לאומיים וחברתיים והשלים אותם בתנועת "הצופים" שאליה הצטרף בהיותו ‏ בן 10 שנים. בתנועה הוא עבר את כל השלבים: היה חניך, מדריך ועד תפקדי ‏ ראש גדוד הגיע. החינוך להגשמה ואהבת ארץ-ישראל הביאו אותו להצטרף ‏ לגרעין "שיאון", שהיה אמור לתגבר את קיבוץ אור-טל שבגולן. ארז נלחם על ‏ כך שבדברי ההכרזה על הגרעין יאמר במפורש: "הגולן הוא חלק בלתי נפרד ‏ ממדינת ישראל".‏ ארץ-ישראל הפכה להיות חלק מאישיותו של ארז. הוא למד באהבה וביסודיות ‏ את תולדותיה, מורשתה, מלחמותיה וזכות קיומה. לימודי התנ"ך, הספרות ‏ וההיסטוריה, שהיו אהובים עליו במיוחד, השלימו את המעגל הגדול שיצר ‏ סביבו: ארץ-ישראל השלמה, השואפת לשלום ולביטחון. אהבתו לארץ הביאה ‏ אותו אל מרחביה, לגלות בהם פינות חבויות. הוא ספג את נופה, ולמד את ‏ הארכיאולוגיה וההיסטוריה של כל מקום שרגליו דרכו בו. חדרו הפך להיות ‏ ארץ-ישראל בזעיר אנפין. הוא אסף בטיוליו מזכרות מיוחדות, צדפים, אבנים, ‏ קוצים מעניינים, גזרי עץ בעלי צורות ייחודיות. המדפים בחדרו כרעו כמעט ‏ תחת עומס הספרים, העוסקים בארץ ובבעיותיה. על הקירות היו תלויות ‏ ססמאות, הקוראות לשלמות הארץ. חבריו אמרו: "כולנו למדנו ממנו מה זאת ‏ אהבת ארץ-ישראל אמיתית, שלמה". לפני הגיוס יצאו חברי הגרעין לשל"ת ‏ בקיבוץ בית השיטה, וארז נבחר בהמשך המסלול למזכיר הגרעין.‏ ארז גויס לצה"ל בתחילת ינואר 1981, וכמובן - לנח"ל. כאשר התברר לארז ‏ ולחבריו, כי הגרעין שלהם יוצא למסלול נח"ל רגיל ולא לנח"ל המוצנח, יצאו ‏ למאבק ממושך שנשא לבסוף פרי. בני הגרעין צורפו לגדוד נח"ל מוצנח. לאחר ‏ הטירונות וקורס צניחה יצא ארז לקורס מ"כים, כשההמשך - קורס קצינים - ‏ ברור מאליו. בתקופת הקורס, נקראו ארז וחבריו למלא אחר התחייבותה של ‏ ממשלת ישראל לפנות את יישובי סיני. עקירת היישובים הייתה בניגוד לדעתו ‏ הפוליטית. ליבו נקרע בקרבו, אך הוא מילא את תפקידו כנדרש.‏ בפרוץ מלחמת שלום הגליל, יצאו ארז וחבריו למערכה. ביום השני לקרבות, ‏ ט"ז בסיוון תשמ"ב (7.6.1982), נפל ארז בקרב בלבנון והובא למנוחת עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול.‏ לאחר נופלו, הוא הועלה לדרגת רב"ט. ארז השאיר אחריו הורים ואח.‏ בעיתונים "תל-אביב שלנו", "הארץ" ו"דבר" הופיעו כתבות לזכרו. חבריו ‏ לגרעין הוציאו לאור חובתר לזכרו, בה הם מספרים על ארז, הבחור הרציני, ‏ המשקיע, בעל עקרונות, בן הארץ שרצה להיות בין מיישבי ארץ-ישראל, אהוב ‏ על כולם, ידיד אמת. ידיד המשפחה הוציא לאור ספר שירים נוגים וקרא לו ‏ ‏"ארז... בלבנון נגדע".‏ בשבט "הצופים" במקום מגורי המשפחה, אשר ארז היה בין מקימיו, הוקם ‏ מועדון שכבות הנושא את שמו.‏ ארז פוטרמן, יהי זכרו ברוך.‏