שי קיסר

בן מרדה ואהרלה, נולד ביום כ"א בכסלו תשכ"א (10.12.1960) בקיבוץ גדות, בן ‏ בכור להוריו. למד בבית-הספר בקיבוץ. כשהיה בן 7 חלם, שהר החרמון יהיה ‏ בידנו, ואכן זכה לגלוש בשלג החרמון בשני החורפים האחרונים ללימודיו ‏ בבית-הספר "הר וגיא". שי אהב מאוד לצייר ולעבוד בחומר. רכש ידיעות ‏ בטבע ואהב לטפל בבעלי-חיים. ביולוגיה וצילום היו המקצועות האהובים ‏ עליו. הוא היה ספורטאי מעולה והגיע להישגים טובים בשחייה; קיבל מדליות ‏ רבות והתמחה בעיקר בשחיית פרפר; למד לצלול ואהב זאת מאוד. שי היטיב ‏ לעבוד בחומר בשיטות מעניינות, ואהב לבנות רהיטים וחפצי בית שונים ‏ ממתכת ומעץ.‏ בתחילת 1980 גויס לצה"ל והוצב לשרת בצנחנים. הוא עבר אימוני טירונות ‏ וקורס מ"כים.‏ מלחמת שלום הגליל פרצה כמה חודשים לפני שאמור היה להשתחרר מהצבא. ‏ שי היה עם הכוח שהבקיע את מערכות האויב והתקדם עם יחידתו עד ‏ מבואות ביירות. ‏ ביום כ"א בסיוון תשמ"ב (11.6.1982) חנה עם יחידתו בחניון-לילה ליד דאמור ‏ ושם נפגע ונהרג. בן 21 היה בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. הוא ‏ הובא למנוחות בקיבוצו גדות. הניח הורים, אח ושתי אחיות.‏ אמרה עליו חברתו לכיתה: "אם יש דבר שאין לו גבול בלבך הוא רגש האהבה ‏ לכולם והרצון לעזור למי שזקוק ליד מושטת".‏ שי קיסר, יהי זכרו ברוך.‏