דן אלקבץ

תאריך לידה:
15 באוקטובר 1960
תאריך נפילה:
23 ביוני 1982
דרגה:
רב"ט
שנת נפילה:
1982
תקופת נפילה:
מלחמת שלום הגליל ועד היציאה מלבנון
שם היחידה:
חטיבה 646 - מפקדת החטיבה
מקום קבורה:
באר-שבע
קורות חיים:
בן מרסל ואליהו, נולד ביום כ"ד בתשרי תשכ"א (15.10.1960) בבאר-שבע ‏ וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "צאלים" שבעיר. אחר-כך המשיך דן ‏ וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "מקיף א'" במגמת צילום. מילדותו היה ‏ דן שונה ומיוחד. הוא לא הרבה להשתתף במשחקים ובמעשי הקונדסות של ‏ בני גילו, אלא נטה להתבונן מהצד; להקשיב וללמוד כיצד מתנהגים הסובבים ‏ אותו, על מה הם חושבים ובמה הם מוצאים עניין וחשיבות. עם זאת, הוא לא ‏ התרחק מחבריו לכיתה. הוא הפגין את חברותו כלפיהם בעזרה שהושיט להם, ‏ באכפתיות שאפיינה את מעשיו ובניסיונו לעורר אותם למעורבות חברתית ‏ ופוליטית.‏ כשהיה תלמיד בבית-הספר התיכון וחניך בתנועת "השומר הצעיר", החל דן ‏ משתתף גם בפעילות של תנועת "שלום עכשיו", וכשבגר הצטרף לשורות ‏ ‏"של"י". כדרכו, הוא עשה את המוטל עליו במסירות ובהתלהבות, וניסה ‏ לשכנע את כל מכריו בצדקת הרעיונות ודרכי הפעולה של התנועה. באותה עת ‏ הצטרף למייסדים של גרעין הנח"ל "כרמון", שיועד להתיישבות בקיבוץ ‏ כרמיה.‏ בנוסף לפעילות החברתית הענפה, מצא דן את הזמן לקרוא ספרים ולממש את ‏ אהבתו הגדולה לצילום. הוא הרבה לצלם נופים ואנשים ושאף להציג את ‏ עבודותיו בתערוכה.‏ דן גויס לצה"ל במחצית ינואר 1979 והתנדב לשרת בנח"ל המוצנח. לאחר ‏ הטירונות, ולאחר שהשתלם בקורסים שונים, כמו: קורס צניחה, קורס מ"כים ‏ וקורס לחובשים קרביים, נשלח לשנת הדרכה של בני נוער בנתניה. ‏ ההתמודדות עם האתגר שבחינוך ובהדרכה הייתה קשה עליו ורצופה ‏ התלבטויות ותהיות, אך העניקה לו סיפוק רב ועוררה בו את הרצון להמשיך ‏ ולהשקיע בכך את מיטב מרצו וזמנו.‏ משהסתיימה שנת ההדרכה, נטל דן חלק בפעילות ביטחונית שוטפת בצפון ‏ הארץ ואחר-כך שב לקיבוץ כרמיה. עד מהרה הוא השתלב במקום, וזכה ‏ להערכת החברים. עם אחדים מחברי הקיבוץ קשר דן קשרי רעות אמיצים ‏ במיוחד וגישר בכך על פער הגילים שביניהם. כמו כן, הוא התנדב להדריך את ‏ ילדי הקיבוץ ואף הציע ללמדם את אמנות הצילום.‏ על אף הצלחתו בקיבוץ, לא היה דן בטוח ברצונו להמשיך ולחיות בו. בהיותו ‏ אדם בעל עקרונות וערכים רוחניים, שרחק מחומרנות, התאים אורח החיים ‏ הקיבוצי להשקפותיו. אך, כפי כתב לחברתו, הוא שאף להשפיע, לחיות חיים ‏ מלאי תוכן, ולא להיות "סתם בורג במכונה, אלא להפעיל אותה" הוא תכנן ‏ להגשים חלומות נושנים, כגון: מסע לחוץ-לארץ, ואז להחליט על המשך דרכו.‏ דן היה קשור מאוד לבני משפחתו, לחברתו ולחבריו מבית-הספר, ובכל ‏ הזדמנות היה מבקר בבית ומתעניין בכולם. בנוסף לכך, הוא הרבה לכתוב להם ‏ מכתבים, לטלפן ולשתף אותם בהתלבטויות ובהישגים שלו.‏ מעולם לא פסק דן לשאול שאלות, לחקור את מהות האירועים בארץ ולנסות ‏ לשנות את פני החברה. הוא שלל מכול וכול את הצורך במלחמות, אך ‏ כשפרצה מלחמת שלום הגליל והוא כבר חייל משוחרר, לא שקט עד שקראו ‏ לו להשתתף עם חבריו בלחימה בלבנון. במשך כל ימי הלחימה שימש דן ‏ כחובש, וחבריו סיפרו, שרץ להגיש עזרה לנפגעים תחת אש כבדה ובלי לשים ‏ לב לסכנה שבדבר.‏ ביום ב' בתמוז תשמ"ב (23.6.1982) נפל דן בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל ‏ והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר-שבע. הוא הניח אחריו ‏ הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.‏ במכתבי תנחומים, ששלחו למשפחה השכולה שר הביטחון ומפקד היחידה, ‏ צוין דן כבחור שקט ונעים הליכות, שהיה חייל מסור וחובש מעולה, אשר ‏ הצטיין בטיפול בפצועים תחת אש האויב.‏ משפחתו וחבריו ליחידה ולקיבוץ הוציאו לאור חוברות לזכרו, ובהן דברי ‏ חברים ובני משפחה, וכן מכתבים שכתב דן לקרוביו.‏ רשימות על דרכו ועל פועלו פורסמו בעיתונים שונים.‏ דן (דני) אלקבץ, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 6הדלק נר