מידד אלון

תאריך לידה:
01 במאי 1962
תאריך נפילה:
26 ביולי 1982
דרגה:
רב"ט
שנת נפילה:
1982
תקופת נפילה:
מלחמת שלום הגליל ועד היציאה מלבנון
שם היחידה:
אחר
מקום קבורה:
חיפה
קורות חיים:
מידד נולד בחיפה ביום כ"ט בטבת תשכ"ב (5.1.1962) למרים ומשה, אח למיכל ‏ ועוז. הוא נולד כפג של תחילת חודש שביעי וכאשר שוחרר מפגיית בית ‏ החולים הוא סבל מארבעה שברי מעיים. השנה הראשונה לחייו הייתה קשה ‏ מנשוא. בגיל שנה עבר מידד את הניתוח הראשון לחייו ומאז התפתח להפליא. ‏ בשנה השלישית לחייו עבר עם משפחתו מעיר הולדתו חיפה לעיר החדשה ‏ אשדוד, שם הכיר את ילדי הארץ מזווית שונה. כעבור ארבע שנים שבה ‏ המשפחה לחיפה ומידד למד בבית הספר הריאלי מכיתה א' עד י"ב. הצד ‏ החברתי שבו התבלט לאורך כל שנות הלימודים והוא היה אהוב על כולם.‏ מידד הצטיין בפעילויות ספורטיביות, כגון ריצות שדה ומשחק הכדורסל, להם ‏ התמסר בגוף ובנפש.‏ כמדריך בצופים, הוא דאג לכל חניך וחניכה בעצה והדרכה אישית כאב אוהב, ‏ ולא חסך זמן ומאמץ להקנות לחניכים ידע וחינוך צופי.‏ אביו, ימאי ותיק, שאף שמידד יצטרף לחיל הים וימשיך את המורשת, אבל ‏ נאלץ להשלים עם רצונו של מידד להצטרף לגרעין הנח"ל "שיאון" שיועד ‏ להשלים את קיבוץ אורטל. מידד האמין שהמלחמה נחוצה כדי שגם בצפון ‏ הארץ אפשר יהיה לחיות ללא קטיושות. ביום השני למלחמה נפגע הנגמ"ש בו ‏ נסע מידד ושלושה מחבריו נהרגו (ארז פוטרמן, גיורא רון ומוטי דהן). חברו ‏ הטוב עזריאל (זורי) נפצע. מידד וחבר נוסף יצאו ללא פגיעה גופנית, אבל ‏ נפשית היה מחיר כבד מאוד.‏ בהגיעו לחופשה, מידד לא דיבר ולא נח, אלא ערך ביקורים אצל חברו הפצוע ‏ ואצל המשפחות השכולות של שלושת חבריו. הוא חזר ללבנון עצוב וחצוי.‏ ושם, בלבנון, לא נחה דעתו. הוא הביע השקפתו וסלידתו מהמלחמה (של"ג) ‏ במכתבים ובכל דרך אפשרית, בין היתר בכתבה שפורסמה לאחר מותו בעיתון ‏ ‏"הארץ" מיום 20.8.1982.‏ בעיצומה של המלחמה הוחלט על ארגון מחדש של גדודי הנח"ל. הגדוד בו ‏ שירת מידד הורד מלבנון לצורך ריאורגניזציה ואימונים לתקופה של שבועיים. ‏ בליל 25 ביולי 1982, במסגרת אימוני ניווט, כתוצאה של תדרוך לקוי, נכנס ‏ הג'יפ בו נסע מידד לשדה מוקשים נגד טנקים מתקופת מלחמת ששת הימים, ‏ שהושאר ע"י הירדנים באזור ג'נין השלושה שהיו בג'יפ, עודד (דדי) זעירא, ‏ פנחס כהן ומידד, נהרגו.‏ מידד הותיר שירים, רישומים וציורים מתקופות שונות של חייו, ועם מותו ‏ נדמו יצירתו ואהבתו לחיים ולבריות.‏ מידד נהרג כשהוא בן עשרים ושבעה חודשים. הוא הובא למנוחות בבית ‏ הקברות הצבאי בחיפה.‏ מידד נשאר חרוט בליבם של הוריו משה ומרי, של אחותו מיכל ושל אחיו ‏ מעוז.‏ מידד אלון, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 9הדלק נר