שלמה אלפסי

תאריך לידה:
13 באפריל 1964
תאריך נפילה:
10 בדצמבר 1983
דרגה:
סמל
שנת נפילה:
1983
תקופת נפילה:
מלחמת שלום הגליל ועד היציאה מלבנון
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 202
מקום קבורה:
רחובות
קורות חיים:
בן סוזן ושמעון, נולד ביום א' באייר תשכ"ד (13.4.1964) ברמלה. בארבע ‏ השנים הראשונות של חייו גדל שלמה ברמלה. אחר-כך עברה משפחתו ‏ לרחובות. כאן למד שלומי בבית-הספר היסודי "יבנאלי", והמשיך בחטיבת ‏ הביניים של בית-הספר התיכון על-שם דה-שליט. את לימודיו התיכונים סיים ‏ במגמה הריאלית של בית-הספר התיכון בנס-ציונה. שלמה ניכר במספר ‏ דברים: באהבת האדם, באהבת הארץ ובאהבת הקשר של העם היהודי לארץ, ‏ ושל הדת המחנכת להיות אדם אוהב וישר, ומעל לכל אהב את משפחתו. ‏ שלמה אהב להשתעשע עם ילדים קטנים מבני משפחתו או עם ילדיהם של ‏ השכנים. ועוד אהבה קטנה הייתה לו, לשבת עם חבריו בערבי שבתות ולשיר ‏ אתם מתוך ספר השירים, שקיבל לרגל סיום לימודיו בבית-הספר.‏ בחדרו אסף שלומי מזכרות וחפצים אחרים, המעידים על עיסוקים ותחביבים ‏ שהיו לו, כמו למשל, תעודת הצטיינות שקיבל על הישגיו בספורט, וכן המצנח ‏ שתלה בפינת חדרו כסמל לקשר ההדוק שהיה לו לחיל-הצנחנים.‏ לפני גיוסו, עבר שלמה מבדקי מיון לצוות אוויר עד לשלב מבחני הקורסים ‏ הגבוהים וזומן למבדקים נוספים ב"מרכז לרפואה אווירית". אך משפחתו ‏ ביקשה ממנו לא ללכת לקורס טייס והוא נטש את הרעיון.‏ כשהגיע מועד גיוסו לצה"ל התנדב שלמה לחיל-הצנחנים. הוא הספיק לטעום ‏ את טעם השיריון, ואף התנסה בגיבוש לקומנדו הימי, אבל יותר מכול שאף ‏ להגיע לחיל-הצנחנים.‏ חבריו ליחידה מספרים עליו שהיה חייל למופת, ולא פעם, כשהיו צריכים ‏ לבצע משימה מיוחדת, היה המפקד בוחר בשלומי. הוא היה חביב על כולם, ‏ חייכני ונינוח, ועם זאת בעל ביקורת עצמית מרובה. כבר בימיו הראשונים ‏ ביחידה הוא הוכיח את יכולתו להיות שקול, ובמהרה התברר שגם יכולת ‏ הפיקוד שלו גבוהה.‏ במשפחתו היה שלומי תמיד הדמות המרכזית. בשביל אחיותיו היה "הראש ‏ החושב של המשפחה", החבר הטוב והיועץ בכל עניין. כשהיה מגיע הביתה ‏ לחופשות מהצבא, הייתה אמו מקבלת את פניו באהבה ובגאווה, ואביו היה ‏ קורא לו "החייל שלי" ומשוחח אתו על כל מיני נושאים, כמו עם חבר טוב.‏ במוצאי שבת, ה' בטבת תשמ"ד (10.12.1983), יצא שלומי לסיור כמפקד ‏ נגמ"ש. כשהיה כבר בדרכו חזרה למוצב, הפעילה חוליית מחבלים מטען צד ‏ ושלומי נפל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין ‏ הצבאי ברחובות. הוא השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לזכרו הקימה ‏ משפחתו בשכונת דניה שברחובות בית-כנסת ליוצאי צפון אפריקה שהוא ‏ מרכז רוחני גדול ומפואר.‏ שלמה אלפסי, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 18הדלק נר