שלמה אלפסי

שלמה הוא בן דודתי סוזן האשה הצדקנית יהא זכרה ברוך... אחות אבי מאיר ז"ל. ובן לדוד שמעון שיבדל"א. דודה סוזן שכל כך היינו קשורים אליה בילדות ובנערות. אני חייבת לציין את גודל הנתינה והאהבה איפיינו אותה ..את גודל הערכה שהיתה לה לאבי ז"ל. דברים שכל כך אפיינו את שלמה החייל ז"ל היא הכבוד להורים. למשפחה. לדת. לאהבת הארץ והמון אהבה וחיבה לילדים שהיו מאפיינים מאוד בולטים אצל שלמה שלמה בן דודתי ז"ל. שלווה. עדינות. חן ויופי שבאדם. אני לא שוכחת שבאחד מימי החופש הגדול כשהייתי בת שבע שנים. דודתי סוזן אימו של שלמה ז"ל לקחה אותי לביתם בדניה מס' ימים לחופש. אני זוכרת שכל כך פינקו אותי שם .היתה לי הזכות להכיר בנות דודות נפלאות שולי ואתי .. אתי היא האחות הקטנה מבין איתה שהיתי בחופש הגדול בשכונת דניה שברחובות. לכל מקום שהיא הלכה היא לקחה אותי. קנתה לי דברים .לקחה אותי עימה לבייבי סיטר. וכשהייתי צריכה לחזור הביתה לבית הוריי בהם מתגוררת אימי שתבדל"א בראשון לציון . שלמה הוא זה שלקח עליו את הפיקוד להחזיר אותי הביתה. אני לא שוכחת הדרך המהממת מרחובות לראשון לציון בה שלמה ראה את העייפות שבי .ונשא אותי על כפתיו. השתעשע איתי ,קנה לי שעון צמיד מסוכריות . ואינני שוכחת לעולם !!ששלמה הוא הבן אדם שלימד אותי באותה נסיעה לקרוא בשעון . לזהות את את שעה . חצי שעה.... היתה לו סבלנות אדירהה שלא ניתן לתאר. חיבה אהבה לילדים.תבונה לדעת ולזהות את הצד החלש שבאדם ומיד לחוש לעזרתו . עברו שנים כשהגעתי לגיל 12 בשנת תשמ"ג שלמה ז"ל לפתע הגיע אל חגיגת המימונה המסורתית של משפחתינו בראשון לציון .וכשנפגשנו לאחר חמש שנים מאותה חופשה שהייתי בבית הוריו .הוא הבחין בי ואני הבחנתי בו והוא שאל אותי בקול שקט ועדין:"מי זאת מרים?" עוד לא הספקתי לענות לונ וצעקתי מהתלהבות שלמה !! וקפצתי לזרועותיו .. וזה היה מפגש אחרון שלנו. באותו ליל מימונה תשמ"ג .לדאבוני בחודש כסלו בחנוכה תשמ"ד . נתבשרנו בבשורה המרה ששלמה אלפסי מרחובות בן דודתי נהרג . בכינו את בכיים של המשפחה לאורך .וחיינו את השכול הנורא מאז ילדותינו עד עצם היום הזה אינני שוכחים אותו .את התמסרותו לשרת את המדינה שכל אהב ולא היה חייב כי הוא בן יחיד לאביו ואימו . אך לא ויתר בשום פנים והרגיש שליחות וצורך פנימי לשרת בצה"ל. והוא תמיד היה ריאלי והבחין במציאות ומעבר לה. כשהוריו בקשו ממנו שלא ישרת בצבא. הוא עמד על כך שזו שליחות .והוא היה חדור אמונה חזקה באלוקים .שאינני שוכחת את המילים שיצאו מפיו :"אם אלוקים ירצה חלילה לקחת אותי או כל בן אדם הוא יוכל לעשות זאת בדרכים אחרות ..כמו תאונת דרכים ל"ע. וכאן רואים את גודל אמונתו .וגודל אהבתו את הארץ עד כמה היה חשוב לו לתת ולשרת בצה"ל. כא רואים גם את גודל מידת הנתינה שהיה טמונה בו .שלמה אלפסי ז"ל בן דודה סוזן ז"ל. תהא נשמתכם צרורה בצרור החיים!! ולבטח נשמתכם עדן רואים מלמעלה וצופים בגודל הייסורים שאימי עוברת דודה מסודי מראשון לציון הנמצאת במצב קשה .מקווה שלמה היקר שתהא מליץ יושר עליה ותתפלל לפני כסא הכבוד לרפואתה ולרפואת כל חולי עמך ישראל .ממני מרים בת דודתך האוהבת .