נועם אשכול

בן יפה ויעקב, נולד ביום ל' בניסן תשכ"ב (4.5.1962) בקיבוץ נצר סירני. הוא ‏ למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי ‏ על-שם י"ח ברנר. נועם לא אהב את הלימודים, את הישיבה בכיתה הסגורה ‏ ואת המסגרת הלוחצת. אך אף שלא הרבה לדבר במהלך השיעורים, מעידים ‏ עליו מוריו שהיה מקשיב הקשבה פנימית. כך, בשקט ובהיחבא, בנה לעצמו ‏ עולם פנימי עשיר מאוד, שהתבטא בשיחות עם חבריו ועם בני משפחתו בסוף ‏ שנות ההתבגרות שלו ובעת שירותו בצבא.‏ מאז היה ילד קטן נמשך נועם לבעלי-חיים ואהב אותם באמת ובתמים. שנים ‏ רבות הוא עבד ברפת, ואף בחופשותיו מן הצבא היה עוזר בעבודה ומתעניין ‏ בנעשה בה. אהבתו הגדולה ביותר הייתה נתונה לסוסים, ונדמה כאילו הוא ‏ הבין אותם והם הבינו אותו והשיבו לו אהבה. מתחילה השתתף נועם בטיפול ‏ בסוסי המשק: הבריש וניקה אותם, טיפל בפצעים ובמחלות שתקפו אותם ‏ מדי פעם ונכח בכל הרבעה והמלטה של הסוסות.‏ שעות ארוכות הוא נהג לרכוב לבדו בשדות ובפרדסים והיה מהמעטים ‏ שהכירו כל שביל, גדר ופרדס בסביבת הקיבוץ. גם במכתבים שכתב נועם ‏ לחבריו ולהוריו, בהיותו בצבא, נהג להזכיר את הסוסים והעניין בהם.‏ הוא אהב לשחות והיטיב לשחק כדורסל. הוא השתתף בקביעות באימונים של ‏ הקבוצה המקומית, אך התקשה לעמוד חשוף על המגרש לעיני הצופים.‏ מטבעו היה נועם מופנם, ביישן ושתקן וסלד מאירועים המוניים. כל מי ‏ שהכירו אהב אותו וביקש את קרבתו, אך הוא העדיף מספר מצומצם של ‏ חברים וחברים אלה מעידים עליו שהיה חבר אמת, ידע לייעץ ולעזור בלי ‏ לבקש תמורה, כאב כל עוול שנעשה לאחרים ולו עצמו והיה ישר וצנוע מאוד. ‏ את חוש ההומור החריף שלו לא ניצל נועם מעולם כדי להעליב או לפגוע ‏ בסובבים אותו, ואם הייתה בפיו ביקורת, היה מביע אותה בארבע עיניים.‏ נועם גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1980 והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מ"כים, הוא הוצב בגדוד צנחנים. מפקדיו ‏ ופקודיו העריכו אותו מאוד וראו בו מפקד טוב, המבצע את תפקידיו במסירות ‏ וביעילות ומשמש דוגמה לחייליו.‏ במהלך שירותו השתלם נועם בקורס מדריכי צניחה ושימש כמדריך בבסיס ‏ טירונים. נועם שנא את חיי הצבא, את המשמעת והמרות המאפיינים אותם, ‏ אך היה חייל ממושמע ומפקד מסור. הוא התנגד למלחמת לבנון, ועם זאת ‏ עשה כל שביכולתו כדי להצטרף אל חבריו בלחימה. כשהגיע ללבנון, רבו ‏ ביניהם מפקדי המחלקות השונות של הגדוד, שרצו בו כולם, ולבסוף סופח ‏ למחלקת המרגמות.‏ ביום כ"ז בניסן תשמ"ג (10.4.1983) נפל נועם בעת מילוי תפקידו במלחמת ‏ שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בקיבוץ נצר סירני. הוא ‏ הניח אחריו הורים ושלוש אחיות.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב שר הביטחון: "נועם היה מפקד טוב, ‏ בעל רמת משמעת ומוטיבציה גבוהים, ביצע את תפקידו בצורה מסורה ‏ ויעילה, גילה רוח התנדבות למופת ונתן דוגמה אישית לפקודיו. הוא היה בין ‏ מצניעי הלכת, התרחק מאור הזרקורים והיה אהוב על כל מי שהכירו".‏ משפחתו וקיבוצו הוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה דברי חברים, מורים ובני ‏ משפחה על דמותו.‏ נועם אשכול, יהי זכרו ברוך.‏