גבריאל גאקמן

בן רחל וחואן, נולד ביום י"ג באב תשכ"ד (2.7.1964) בארגנטינה. את לימודיו ‏ היסודיים החל בבית-הספר בקורדובה, עיר הולדתו. בגיל 11 עלה ארצה עם ‏ הוריו ואחותו. המשפחה השתקעה בתל-אביב וגבי השלים את לימודיו בבית-‏ הספר התיכון עירוני ד' ואורט סינגלובסקי. בהיותו בן 17 ביקש להקדים את ‏ גיוסו, כדי לשרת ביחידה קרבית שמסלול אימוניה עמד להתחיל לפני מועד ‏גיוסו הרשמי.‏ על-פי עצתם של קציני הגיוס התגייס במאי 1982, מועד גיוסו הרשמי, והוצב ‏ בחיל-הרגלים.‏ לאחר אימוני הטירונות ובמהלכם התגלה גבי כחייל למופת. מפקדיו ראו בו ‏ נס ליחידה, כי למרות ביישנותו עודד תמיד את חבריו והמריצם לרמת חיילות ‏ גבוהה. הוא נשלח לקורס נהגי נגמ"ש, עבר קורס צניחה וקורס מ"כים, הועלה ‏ לדרגת רב"ט, וכעבור זמן קצר קיבל דרגת סמל. פקודיו מציינים, שגם כאשר ‏ רצה להעניש חייל מרדן היה יושב עמו ומסביר לו בסבלנות אין קץ, שוב ושוב, ‏ את דרך ההתנהגות הנכונה. במעשיו אלה הדגים גבי חינוך אמיתי של מפקד. ‏ הממונים עליו עמדו על כך שיעבור קורס קצינים ובסיומו יחזור לשרת ‏ ביחידה, שבה הוכיח את מעלותיו.‏ במלחמת שלום הגליל חנה עם יחידתו בנמל צידון בלבנון. ביום 4.3.1984 ‏ הופעל במזרח הנמל מטען-צד שפגע בחיילי צה"ל. גבי חש עם יחידתו לעזרת ‏ הנפגעים. אותו זמן התפוצץ בנמל מטען נוסף, שגרם לפציעתו האנושה של ‏ גבי. הוא פונה לבית-החולים ובמשך שבוע נאבק על חייו. עשרות מחבריו ובני ‏ משפחתו לא משו ממיטתו. ביום ח' באדר ב' תשמ"ד (11.3.1984) מת גבי ‏ מפצעיו והוא בן 19. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. גבי הובא למנוחות ‏ בבית-הקברות בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ואחות.‏ שר הביטחון, משה ארנס, כתב להוריו: "סמ"ר גבריאל גאקמן נתן את חייו ‏ למען מולדתו. הוא היה חייל מצוין ומפקד נערץ". חבריו אמרו כי יזכרו לעד ‏ ‏"את השיער הבהיר ועיני התכלת שלא נותנים מנוח לנפש הדואבת".‏ גבריאל (גבי) גאקמן, יהי זכרו ברוך.‏