עמאד נבואני

בנם בכורם של אניפה וכאמל, נולד ב14.11.1964- בכפר ג'וליס. עמאד למד ‏ בבית-הספר המלכתי בכפרו, וסיים בהצלחה את בית-הספר המקיף הדרוזי ‏ ‏"אחוה" בכפר ירכא. הוא היה ילד שובב והרבה במעשי קונדס עם חבריו, אולם ‏ כשהחל ללמוד הפך לנער רציני, חייכן, רגוע, חברתי, בעל כבוד עצמי ונוהג ‏ בגינוני ג'נטלמן. כאשר בגר יותר היה עמאד לצעיר חזק וגבה-קומה, יפה-תואר ‏ ובעל כושר גופני מעולה. עמאד נטל חלק בפרויקטים שנערכו בכפר לקידום ‏ רווחת התושבים, והיה פעיל ביותר, בתחום החברתי. כן הוא השתתף ‏ בקורסים אחדים במסגרת הגדנ"ע: קורס המדריך הצעיר, קורס במזרחנות, ‏ קורס מד"צים מתקדם, וסיים בהצלחה קורס גדנ"ע מזרחנים. עם כל ‏ תעסוקתו הרבה, נרתם מאוד גם לעזרת המשפחה ועבד הרבה בשדותיה. ‏ בפעולותיו הענפות הוא קשר קשרים הדוקים עם בני אדם רבים מכל שכבות ‏ החברה הדרוזית. עמאד אהב ספורט, היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל ‏ המקומית ונלווה אליה בכל מסעותיה. הוא גם היה צייד מיומן, והרבה לבלות ‏ עם חבריו במסעות ציד ובפיקניקים ביערות כאשר המצלמה צמודה אליו ‏ ומנציחה את האירועים השונים שבהם נטל חלק. מילדות קיננה בו השאיפה ‏ להתקבל ליחידה מובחרת, ולפני גיוסו הרבה עמאד בתרגילי כושר ובריצות ‏ למרחקים ארוכים.‏ עמאד גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1983, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. ‏ כושרו הגופני ותכונותיו עמדו לו במסלול הטירונות הקשה, וכן בקורס מ"כים ‏ ובקורס צניחה. מפקדיו, שעמדו על תכונותיו, העניקו לו את דרגת הסמל לפני ‏ המועד. עמאד היה מועמד טבעי להישלח לקורס קצינים, אלא שלא זכה לכך.‏ ביום 7.3.1985, יום לפני שאמור היה לצאת לחופשה, נפל סמל עמאד בקרב ‏ בלבנון, והוא החייל העשירי והצנחן הראשון שנפל מקרב חיילי כפר ג'וליס. ‏ עמאד הובא לקבורה בבית-העלמין בג'וליס. הוא השאיר אחריו אישה, הורים ‏ וששה אחים ואחיות. ‏ במכתב התנחומים למשפחה, כתב עליו מפקדו: "אישיותו של עמאד בחיי ‏ היום-יום, באימונים הקשים ובחיי החברה כמו בפעילות המבצעית היו ‏ לדוגמה ולמופת לחבריו. נפילתו היכתה את כולנו בהלם עמוק. נזכור אותו ‏ לעד כסמל לחייל אמיץ ונבון, כמי שמייצג בנאמנות את משפחתו הגאה ועדתו ‏ המפוארת, שרשמה לה פרקים אמיצים במורשת הקרב של צה"ל".‏ עמאד נבואני, יהי זכרו ברוך.‏