יובל שלו

בן גאולה ופלטיאל, נולד ביום ה' באב תשכ"ה (3.8.1965) בשכונת התקוה ‏ בתל-אביב. בהיות יובל כבן שנה וחצי, העתיקה המשפחה את מקום מגוריה ‏ לקיבוץ גשר שבעמק הירדן , והתקופה - מלחמת ששת הימים. עוד בילדותו ‏ התבלט יובל בזריזותו ובחריצותו. את השכלתו הוא קנה בבתי-הספר ‏ האזוריים באשדות יעקב ובבית ירח. יובל היה מקובל בחברת בני גילו, הצטיין ‏ בכושר מנהיגות, אהב את החברה והחברה אהבה אותו. היה לו כושר גופני ‏ מעולה, הוא שיחק כדורגל בקבוצת הכדורגל של "הפועל אפיקים". עם זאת, ‏ אהב יובל מוסיקה, אהב לשיר ולרקוד, וכשרונו האמנותי מצא לו פורקן בציור. ‏ בעיזבונו נותרו ציורים רבים, המעידים על עין חדה ויד רושמת. עם סיימו את ‏ לימודיו התיכוניים, התנדב יובל לשנת שירות כמדריך בתנועת "הנוער העובד ‏ והלומד" בדימונה ובפרדס כץ.‏ יובל גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1983, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות והשתלמות בקורס צניחה, הוא סיים בהצלחה קורס מפעילי אר.פי. ‏ ג'י. ושירת כלוחם בחטיבת הצנחנים. רוחו העצמאית ועמידתו על שלו ‏ הביאוהו לא אחת להתנגשות עם העקרונות הבלתי מתפשרים של הצבא, ‏ והתוצאה הבלתי נמנעת הייתה - ריתוקים למחנה. אולם באשר לחיילות - היה ‏ יובל משכמו ומעלה. וכך אמר עליו צביקה, מפקד מחלקתו: "יובל היה אחד ‏ שהקנה אופי מיוחד למחלקה, וזה האופי שלו עצמו, של יובל, גאווה... היה ‏ אחד שתמיד צעד עם הראש למעלה, חבר שתמיד עמד על דעותיו ואף פעם ‏ לא נכנע. למרות כל הלחצים הקשים שסבבו אותו אף פעם לא נשבר... ‏ ופעמים היינו גם ממש שבורים ואז תמיד חיפש יובל נתיב כלשהו שדרכו ‏ נמשיך ודרכו נתגבר על כל הקשיים... היה לו כושר גופני גבוה. היה חייל ‏ מעולה".‏ עם חיילי יחידתו, נשלח יובל לתפקידי ביטחון שוטף בלבנון. לפני העלייה ‏ ללבנון, הייתה ליובל הרגשה מוקדמת רעה לגבי העתיד לקרות אותו בלבנון, ‏ וכך כתב במכתב ששלח שבועיים לפני נופלו: "... אני עומד לעלות ללבנון ‏ בעוד כמה ימים. מי יודע אם אחזור משם. הרגשתי לא כל כך טובה בקשר ‏ למקום הזה, אבל זאת חובתי, ואת חובתי עלי למלא על הצד הטוב ביותר... ‏ אם יקרה משהו ולא אחזור מסרו ד"ש לכל חברי ומשפחתי אשר הנני אוהב ‏ מכל".‏ ביום ד' באב תשמ"ד (2.8.1984), יום אחד בלבד לפני יום הולדתו ה19-, נפל ‏ יובל בקרב במלחמת שלום הגליל, והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות ‏ האזרחי בקיבוץ גשר. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.‏ במכתב הערכה שנשלח למשפחה על-ידי שלטונות צה"ל, נכתב עליו: "חייל ‏ מבוגר בנפשו, פיקח, בעל ביטחון עצמי, בעל כושר גופני גבוה. מפקדיו תמיד ‏ העריכו את הפוטנציאל הטמון בו".‏ כאשר חזרה יחידתו מהשירות בלבנון, ציין אותו מפקד הפלוגה במילים ‏ הבאות: "יובל היה אחד החיילים הבולטים בפלוגה, עקב המנהיגות שהוכיח, ‏ הביטחון העצמי, הידידות הרבה שהפגין כלפי חבריו, כושרו הגופני והחיילות ‏ הגבוהה".‏ הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-כנסת בשכונת התקוה, מקום הולדתו.‏ יובל שלו, יהי זכרו ברוך.‏