משה אדלשטיין

בן פרידה ושלמה, נולד ביום כ"ג באייר תשי"ב (17.5.1952) בבואנוס-איירס ‏ שבארגנטינה. הוא סיים חמש שנות לימודים יסודיים בבואנוס-איירס, שבהן ‏ למד בבוקר בבית-ספר ממשלתי ואחר-הצהריים בבית-ספר יהודי. בשנת 1963 ‏ עלה משה עם משפחתו לארץ. תחילה הצטרפה המשפחה לקיבוץ תל-יוסף, ‏ אולם לאחר שנה עברה לקיבוץ רמת-דוד, ובו השלים משה את לימודיו ‏ היסודיים. גם בקיבוץ רמת-דוד לא מצאה משפחתו את מקומה והחליטה ‏ לעבור לקריית ים, אלא שמשה ואחיו החליטו להישאר בקיבוץ. הוא המשיך ‏ את לימודיו התיכוניים עד לסיומם בבית-הספר האזורי "יפעת". לאחר מכן, ‏ יצא לשנת שירות בקיבוץ "גרופית" שבערבה.‏ משה גויס לצה"ל בשלהי יולי 1971 והוצב בנח"ל. לאחר הטירונות הוא נשלח ‏ לקורס מ"כים חי"ר, ומשסיימו הוצב ביחידתו. הוא היה חייל טוב ועשה את ‏ המוטל עליו ביעילות ובמסירות.‏ כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, לחם משה עם יחידתו בגזרה הדרומית, מול ‏ הצבא המצרי. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר בשנת 1974, הוא חזר למשק ‏ והחל לעבוד ברפת. לימים עבר משה לענף הלול, ובזכות חריצותו, מסירותו ‏ ותבונתו היה למרכז הענף. הוא זכה להערכה רבה על פועלו לקידום ענף הלול ‏ במשק, והיה הגורם הישיר להחלטת המשק להשקיע בענף, להגדילו ולהרחיבו.‏ הוא אהב את ספורט הכדורסל, והקדיש מזמנו גם לכל הקשור בניהולו של ענף ‏ ספורט זה. בתחילה הוא שימש כשופט, אחר-כך היה אחראי ומנהל קבוצת ‏ ‏"הפועל רמת-דוד" ולימים נטל על עצמו את תפקיד המאמן. הוא גם תכנן ‏ לצאת לקורס מאמנים, אך לא זכה לכך. חברים כתבו על דרכו במשק: ‏ ‏"משה'לה גדל בביתנו כבן בין הבנים. כשעברו הוריו למקום אחר, נשאר ‏ והקבוצה וחברת הילדים היו לו למשפחה. כאן בגר, היה לעלם, חייל וחבר ‏ בקבוצה. אין עינינו רואות את לבטיו, את שעותיו הקשות כבן אשר הוריו ‏ אינם אתו. אולי חשב פעם על דרך אחרת, על מקומות אחרים, אך נשאר ‏ בקבוצה, בעבודה, בעיסוקי הפנאי ובפעילות הספורט. לא ביקש לצאת לשנת ‏ חופשה ולשוטט בעולם, כמו רוב בני קבוצתו..."‏ לימים נשא משה אישה, ויחד הקימו בית ומשפחה בקיבוץ. בשנת 1982 נולד ‏ בנו ולא היה מאושר ממנו. הוא היה בעל ואב למופת, מסור ודואג למשפחתו. ‏ ככל בני גילו נקרא משה לתקופות שונות של שירות מילואים, ותמיד עשה את ‏ המוטל עליו ברצון ובאהבה. כשפרצה מלחמת שלום הגליל, הוא נקרא כמה ‏ פעמים לשירות.‏ ביום כ"ז בסיוון תשמ"ג (8.6.1983), בעת שהיה בשירות מילואים באזור גלרי ‏ סמען שבביירות, נפל משה בקרב בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת ‏ עולמים בבית-העלמין בקיבוץ רמת-דוד. הוא השאיר אחריו אישה, בן, הורים, ‏ שני אחים ואחות.‏ לזכרו מתקיים מדי שנה טורניר כדורסל אזורי, הנושא את שמו, ומוענק גביע ‏ לקבוצה המנצחת.‏ חבריו כתבו לאחר תום הטורניר: "עברה שנה מאז קיבלנו את הידיעה ‏ המזעזעת על נפילתך. התקשינו מאוד להמשיך בפעילות סדירה של קבוצת ‏ הכדורסל, כי אתה היית מרכז הפעילות, מאמן, מנהל, מארגן הכול וכשצריך - ‏ אפילו שופט. חילקנו בין כמה אנשים את הפעולות הללו, כדי שנוכל להמשיך, ‏ כי לא מצאנו מי שימלא את מקומך. לא נתנו למהלך האירועים לגרום לכך ‏ שנשכח אותך. מצאנו לנכון לקיים מפעל לזכרך באותו תחום שהקדשת לו ‏ שעות רבות מזמנך הפנוי. יהיה טורניר הכדורסל לזכרך, ציון לכך שאנו ‏ ממשיכים את דרכך באותה רוח טובה ועם החיוך הקל שליווה אותך תמיד".‏ משה אדלשטיין, יהי זכרו ברוך.‏