אור אילן

אור נולד ביום ד' בטבת תשכ"א (23.12.1960) בירושלים, שלישי בין ארבעה ‏ ילדים לחיה ומשה ז"ל. על-פי הצעת אביו נקרא "אור", משום שנולד בסוף חג ‏ חנוכה. בגלל ערנותו ומהירות תפישתו לימדו אביו חשבון ומשחק בשחמט ‏ עוד לפני שהחל ללמוד בבית-הספר. בהיותו בכיתה א' סיים אור בתיקו משחק ‏ שחמט סימולטני שקיים עם צ'רניאק, אמן השחמט. בהיותו בן שש שנים ‏ התייתם אור מאביו שמת ממחלת הסרטן. אור סבל במיוחד, בכל זאת הגיע ‏ להישגים טובים מאוד בלימודיו. מגיל צעיר מאוד הוא הרבה בקריאה, לרבות ‏ עיתונים וספרים בתחום המדע. אור הצטיין גם בספורט, כדורגל, כדורסל ‏ ובעיקר בשחייה והשתתף בצעדות ובתחרויות שחייה. בילדותו הוא היה יוצא ‏ לעתים עם אמו לטיולים במסגרת החברה להגנת הטבע, ובמיוחד הושפע ‏ ממחנה נופש בהווי בדואי, שהתקיים בבית-הספר שדה "צוקי דוד" בסיני. מאז ‏ חשב אור על הדרכה בבית-ספר שדה וגם טיולו האחרון, שממנו לא חזר, היה ‏ לעין-גדי, הוא רצה לברר שם אפשרות עבודה כמדריך לכשישתחרר מהצבא.‏ אור גילה כושר מנהיגות. בעת לימודיו בבית-הספר היסודי הוא הצטרף לשבט ‏ הצופים של רחביה. משנכנס לבית-ספר תיכון על-שם בויאר, עבר לצופים ‏ בקריית-יובל, שבו היו חברים מבני כיתתו. בשבט זה שימש אור כמדריך ‏ וכראש גדוד.‏ מגיל צעיר הוא השתתף בחוגים למחולות. בעידודו של אחיו הגדול יוסי, עבר ‏ קורס הדרכה למחולות-עם, ועוד בהיותו בבית-ספר תיכון קיבל תעודת מדריך ‏ מוסמך ועבד בהדרכת מחולות-עם עד גיוסו לצבא. השנים שהיה בצופים ‏ בקריית יובל היו היפות ביותר בחייו של אור. הוא היה מעורה בחברה והיה ‏ מדריך אהוד ונערץ.‏ בינואר 1979 גויס אור לצה"ל. תחילה ניסה להתקבל לטיס, עבר את המבחנים ‏ בהצלחה, אבל לבסוף נפסל לכך בגלל ליקויי ראייה. הוא התנדב לצנחנים, עבר ‏ קורס חובשים, קורס מ"כים וקורס קצינים, ונשאר בסיומו בבה"ד 1 במשך ‏ תשעה חודשים להדריך קורסי צוערים. אחר-כך קיבל פיקוד על מחלקה של ‏ נח"ל מוצנח, ושירת בגבול הצפון.‏ במלחמת שלום הגליל הצליח להעביר את מחלקתו בשלום, מראשית ‏ המלחמה ועד הפריצה למערב ביירות, פרט לפגז שפגע במוצב בעת חנייה ‏ ופצע קל חיילים אחדים. בשלושת חודשי שירותו האחרונים היה מ"פ ‏ היאחזות נח"ל נעמה.‏ אור ביקש ממפקדיו לשבצו שוב בצנחנים, כדי שיוכל לשרת במסגרת זו ‏ במילואים לאחר שחרורו, אך הוא לא זכה להגיע לכך.‏ כשבוע לפני שחרורו מצה"ל, הוא יצא לחופשת שחרור. כעבור יומיים הגיע ‏ אור לעין גדי, לאזור שאהב לטייל בו. ביום ד' באדר תשמ"ג (17.2.1983) יצא ‏ למסלול טיולים שקבע לעצמו. מזג האוויר באותו יום היה סוער. כשירד ‏ הלילה ואור לא חזר מטיולו החלו לחפש אחריו. גופתו נמצאה במדרון של צוק ‏ שממנו נפל. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל ‏ שבירושלים. הוא השאיר אחריו אם, שני אחים ואחות. אחרי מותו הועלה ‏ לדרגת סרן. בן 22 היה במותו. משפחתו הנציחה את זכרו בהקמת אתר ‏ חקלאות עתיקה בעין גדי, ובו מים ושחזור של בריכות השקיה, מדרגות עיבוד ‏ ומערכת השקיה. ‏ אור אילן, יהי זכרו ברוך.‏