אבנר הלוי

בן בלה וחנן, נולד ביום כ"ח בתשרי תש"ב (19.10.1941) בקיבוץ משמר-השרון. ‏ אבנר היה בן בכור למשפחה ממייסדות הקיבוץ ומשחר נעוריו ספג את ‏ האהבה לארץ ואת המודעות לביטחון ישראל. אבנר למד בבית-הספר היסודי ‏ ובחטיבת הביניים בקיבוצו, ואחרי כן למד שנתיים במדרשת רופין. הוא היה ‏ ספורטאי נלהב. שיחק כדורסל בקיבוצו, אימן את הצעירים והיה אחראי ‏ לחטיבת הנוער. אהב לטייל והכיר היטב את מסלולי הטיולים בארץ. בין שאר ‏ תחביביו הספורטיביים היה משחק הטניס.‏ בנובמבר 1959 התגייס אבנר לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים. הוא עבר ‏ בהצלחה אימונים כלליים ונשלח לקורס מ"כים. באוקטובר 1961 סיים קורס ‏ קציני חי"ר והועלה לדרגת סג"ם; עבר קורס צניחה ולקראת סיום שירות-‏ החובה שלו הועלה לדרגת סגן.‏ עם שחרורו מן הצבא הסדיר חזר לקיבוצו ועבד בו כרכז ענף הכרם, עד ‏ שפרצה מלחמת ששת הימים. ערב המלחמה גויס לשירות מילואים ופיקד על ‏ יחידת צנחנים שהשתתפה בקרבות. בדצמבר 1967 הוצע לו ולחזור לשירות ‏ קבע. הוא נענה להצעה, נשלח לקורס מפקדי פלוגה ובסיום הקורס הועלה ‏ לדרגת סרן. אבנר נתמנה כמפקד בסיירת חרוב ולקח חלק פעיל במרדפים נגד ‏ חבלנים, שפעלו בבקעת הירדן. הוא עזב את קיבוצו ועקר עם משפחתו ‏ לירושלים. במהלך שירותו הועבר לשרת בבית-הספר לקצינים בנגב ועבר לגור ‏ במצפה-רמון.‏ באופיו היה אבנר איש חינוך, ובשעות הפנאי שלו הרבה להופיע בפני נוער ‏ שוליים בהרצאות על חשיבות השירות ביחידות קרביות. בתפקידיו כמחנך ‏ וכמפקד בתי-ספר ומרכזי הדרכה העמיד דור שלם של לוחמים ביחידות ‏ הנבחרות של צה"ל. הוא היה איש רעים, מסור למשפחתו, אוהב ספר, ובעומק ‏ נפשו שאף לשלום, גם בתקופות שבהן פקד על מבצעי-קרב נגד מחבלים.‏ ממצפה-רמון נדד חזרה לירושלים ונתמנה כמדריך בקורס מפקדי פלוגה. ‏ במלחמת יום הכיפורים פקד אבנר על יחידת צנחנים שלחמה בסיני. בתום ‏ המלחמה נשלח לשקם את מוצב החרמון, שנכבש על-ידי הסורים. בפרוץ ‏ המלחמה ושוחרר לקראת סיומה. אחרי כן חזר מן הצפון לפיקוד הדרום ‏ ונתנמה קצין אג"ם בפיקוד.‏ ב1975- עבר קורס מפקדים בפו"ם. עם סיום הקורס הועלה לדרגת סגן-אלוף. ‏ במסגרת שירותו בצה"ל נרשם בשנת 1977 ללימודים באוניברסיטת תל-אביב. ‏ הוא למד היסטוריה כללית בשעות הערב, מחוץ לשעות השירות הצבאי שלו.‏ רוב שנותיו בצבא הקבע עברו עליו בתפקידי הדרכת-לוחמים בקורסים ובבתי-‏ ספר לקצינים קרביים. מפקדיו ציינו לשבח את תרומתו החשובה להכשרת דור ‏ של קצינים קרביים. אלוף הפיקוד, שהיה ממונה עליו, ציינו כקצין שמאחוריו ‏ ‏"מסלול שירות הדרכתי ופיקודי עשיר, אשר מעמידים אותו כמועמד ריאלי ‏ לקבלת תפקיד מח"ט בכל חטיבה אפשרית בצה"ל". תפקידו האחרון היה קצין ‏ אג"ם במה"ד. את ביתו בנה בבית-שמש ולשם העביר את משפחתו.‏ בסיכום ריאיון עמו ביוני 1983 סיכם מפקדו: "מזה שנתיים ממלא אבנר תפקיד ‏ כראש ענף ארגון במה"ד אימונים. הוא ממלא תפקידו בצורה הטובה ביותר. ‏ בתקופת שירותו הייתה נדרשת גמישות רבה וכושר אילתור כדי להצליח ‏ בארגון ובביצוע האימונים". מפקדו המליץ לקדמו בתפקידים ובדרגה.‏ ביום 18.4.1984 היה אבנר בתפקיד ברמאללה. בנהגו חזרה למשרדו בגוש ‏ מודיעין סטה מן הכביש והתנגש במשאית, שנהג בה תושב מקומי. אבנר נפצע ‏ אנושות והובא ללא הכרה לבית-חולים. שנה היה מרותק למיטתו, אך הכרתו ‏ לא חזרה אליו. ביום א' בניסן תשמ"ה (22.3.1985) מת מפצעיו. בן 43 היה ‏ בנופלו.‏ הוא הובא למנוחות בקיבוצו, משמר-השרון. השאיר אחריו רעיה, שני בנים, ‏ שתי בנות, אבות ושתי אחיות. אלוף הפיקוד שבו שירת כתב עליו במכתב ‏ תנחומים למשפחתו: "במסגרת תפקידו היה אבנר מופקד על כל מערכת ‏ האימונים של צה"ל, תפקיד חשוב ואחראי מאין כמוהו. מסירותו לתפקידו ‏ הייתה למופת והדבר התבטא בשעות העבודה הארוכות ובהקפדה על כל פרט. ‏ למרות רגישות התפקיד הצליח אבנר לטפח יחסי רעות עם כל מי שבא עמו ‏ במגע. עבורנו תשמש דמותו למופת לשירות ולשליחות וזכרו יעודד אותנו ‏ ללכת בדרכו, בחתירה לשפר את איכותו של צה"ל".‏ אבנר הלוי, יהי זכרו ברוך.‏