עמיר סיני

תאריך לידה:
08 במאי 1964
תאריך נפילה:
17 ביולי 1984
דרגה:
סמל
שנת נפילה:
1984
תקופת נפילה:
מלחמת שלום הגליל ועד היציאה מלבנון
שם היחידה:
אחר
מקום קבורה:
חיפה
קורות חיים:
בן נעמי ודני, נולד ביום כ"ו באייר תשכ"ד (8.5.1964) בחיפה. עמיר קיבל את ‏ חינוכו היסודי והתיכוני בבית-הספר "הריאלי" בחיפה. מילדות הוא גילה נטיות ‏ למקצועות ריאליים. עמיר היה ילד ערני, תוסס וסקרן. לקראת כניסתו לכיתה ‏ ז', יצאה משפחתו לשנת השתלמות בארצות-הברית. הוא המשיך את לימודיו ‏ בבית-הספר באוקלנד, שבניו-ג'רסי, ובתוך זמן קצר נקלט בסביבתו החדשה. ‏ עמיר השתלב בבית-הספר ובפעילות ספורטיבית, שיחק כדורגל בקבוצה ‏ מקומית ורכש לעצמו ידידים רבים.‏ לקראת שנת הלימודים בכיתה ח', חזר עמיר לארץ והמשיך את לימודיו בבית-‏ הספר "הריאלי" במרכז הכרמל. הוא שב והשתלב בכיתה, והתחיל בפעילות ‏ בתנועת "הצופים" ובגדנ"ע. בשנת 1979, השתתף עמיר בקורס פלוגות ‏ מבצעיות בגדנ"ע. אולם הוא גילה עניין רב יותר בפעילות ציבורית במסגרת ‏ בית-הספר. בכיתה י', הוא נבחר ליו"ר חברת התלמידים של סניף מרכז ‏ הכרמל, ומאז הטביע חותמו על חיי החברה בבית-הספר. עמיר גילה יוזמות ‏ בארגון מופעי תרבות ובידור, ובפעולות עזרה לתלמידים נזקקים. הוא היה בין ‏ היוזמים של הקמת בזאר, לטובת ילדי קמבודיה, שהייתה נתונה אז במלחמת ‏ אזרחים.‏ להמשך לימודיו בכיתות י"א וי"ב עבר עמיר ל"בית בירם" של בית-הספר ‏ ‏"הריאלי", למגמות מתימטיקה ומדעים. הוא הצטיין בלימודים, ועם זאת ‏ התמיד בפעילות ציבורית ענפה. עמיר נבחר ליו"ר חברת התלמידים, והתמיד ‏ בתפקיד זה עד אמצע שנת הלימודים בכיתה י"ב. הוא התמסר לתפקידיו בכל ‏ מאודו. הוא קיים פגישות עם הנהלת בית-הספר, ורכש את הערכתה לו. עמיר ‏ היה פעיל בהוצאה לאור של עלון בית-הספר, ארגון מופעי תרבות ובידור והיה ‏ הרוח החיה במבצע לטובת קרן לב"י. כחלק מן המבצע, הוא ארגן יום-עיון ‏ לתלמידים, בהשתתפות מורים ומרצים מבחוץ. נערכו בזארים והגרלות, ‏ ובעקבות הצלחותיו נתבקש עמיר לקיים מופע של תלמידי בית-הספר בפני ‏ חיילי צה"ל בבית-הבראה צבאי.‏ עמיר אהב את הארץ והרבה לטייל בה. בתקופת פעילותו הציבורית, התגבשה ‏ דמותו. הוא התגלה כנער רציני, חושב, אחראי. על אף פעילותו הציבורית ‏ הענפה, הוא לא הזניח את לימודיו וזכה בפרס על-שם מייסד בית-הספר ד"ר ‏ א. בירם, על הצטיינותו בלימודים ועל פעילותו הציבורית. לאחר שסיים את ‏ בית-הספר ולפני שהתגייס לצה"ל, יצא עמיר לטיול של חודשיים באירופה.‏ באוקטובר 1982, הוא התגייס והתחיל את שירותו בקורס טיס בחיל-האוויר. ‏ במשך תשעה חודשים התלבט עמיר בין שירותו בחיל-האוויר לבין רצונו ‏ לשרת בחיל-הרגלים, דוגמת אחיו הבכור. לבסוף, הוא התנדב לשרת ביחידת ‏ צנחנים מובחרת. הוא השתלם בכמה קורסים: צניחה, נהג-נגמ"ש וקורס ‏ מ"כים. ביוני 1983 עלה עמיר לדרגת רב"ט, הצטיין בשירותו ובפברואר 1984 ‏ עלה לדרגת סמל. הוא התבקש לצאת לקורס קצינים, ובעודו מתלבט עלה ‏ ללבנון יחד עם יחידתו לפעילות מבצעית במסגרת מלחמת שלום הגליל.‏ ביום י"ח בתמוז תשמ"ד (17.7.1984), בהיותו בפעולה מבצעית בגזרת החוף, ‏ ליד צור, נפגע עמיר מפצצת מטל"ר 107 מ"מ שנורתה ממארב על-ידי חוליית ‏ מחבלים. עמיר נהרג בהיותו בן 20 שנים.‏ שר הביטחון משה ארנס כתב להוריו: "עמיר שירת בחיל הרגלים. הוא היה ‏ מבכירי הלוחמים ביחידה. ביצע את משימותיו בצורה יסודית ומושלמת, נעים ‏ הליכות היה ומקובל על חבריו ומפקדיו".‏ מפקד גדודו כתב עליו למשפחתו: "סמל עמיר, מבכירי הלוחמים של יחידתי, ‏ נפל על משמרתו על כביש החוף בין צור לצידון. עם היוודע דבר האסון, סירב ‏ הלב לקבל את הידיעה המרה. חיילי היחידה ומפקדיה התגודדו קבוצות ‏ קבוצות כדי לנסות ולהפיג את הכאב בצוותא. איך ניתן להבין, שעמיר, עמו ‏ שירתנו יחד תקופה כה ארוכה, והוא מבכירי לוחמינו, החייל החושב, הנבון, ‏ המבצע את הדברים באופן מושלם ויסודי, ועם זאת נעים הליכות ומקובל על ‏ החיילים והמפקדים - נלקח במפתיע באסון נורא כל-כך... כל לוחמי היחידה ‏ ומפקדיה יישאו לעד את זכרו, ודמותו תשמש לנו כנר התמיד".‏ מפקד מחלקתו כתב עליו: "כששלחתי את הסיור הרגלי הראשון בלבנון, היה ‏ מובן לכל כי את הפיקוד על הסיור יקבל עמיר. הוא היה הראשון - לקום ‏ בבוקר, הוא היה הראשון - לצאת לעבודות, להופיע במסדרים, להתנצל, ‏ לשאול שאלה ולתת ביקורת. כשנשאלתי כמה נופלים היו ביחידתי, בקושי ‏ הצלחתי להשיב: הוא היה הראשון".‏ על קברו הפתוח, ספד לו נשיא בית-הספר "הריאלי" י. שפירא: "היית לנו לא ‏ רק תלמידי יקר ואהוב, אלא גם סמל ודוגמה של נעורים בריאים ויפים, רוויי ‏ פעילות מבורכת. היו בך כישורים מבטיחים גדולות, תכונות אופי נלבבות, ‏ דחף נפשי לעשות הכול לשירות הכלל, וכל אלה מלווים פשטות, ענווה והצנע ‏ לכת. היית בבית-ספרנו עמוד התווך והראש של חברת התלמידים".‏ מנהל בית-הספר "הריאלי" י. תדמור כתב למשפחתו: "כשאני זוכר את עמיר, ‏ ניבטות בי תחילה עיניו, עיניים רוחניות, בעלות ישות עצמאית. עיניו אמרו ‏ עליו הכול - תכולות, ישרות מבע, חכמות, תמימות וגם עליזות וקונדסיות. ‏ עמיר היה יו"ר אידיאלי של חברת התלמידים. בתבונה ובחושים מחודדים ידע ‏ לייצג בנאמנות, באומץ ובתוקף, את מאוויי התלמידים ויחד עם זאת ‏ כששוכנע - ידע לייצג את עמדת ההנהלה כלפי התלמידים, ביושר רב, ‏ בטבעיות, בפשטות, אפילו בקלילות שהסוותה מחשבה ורצינות".‏ עמיר הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הוא השאיר אחריו הורים, ‏ אח ואחות.‏ עמיר סיני, יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 2הדלק נר