אהרן בן-יעקב

תאריך לידה:
13 בספטמבר 1948
תאריך נפילה:
05 בפברואר 1969
דרגה:
רב"ט
שנת נפילה:
1969
תקופת נפילה:
מלחמת ההתשה
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 50
מקום קבורה:
כפר הרא"ה
קורות חיים:
בן אברהם ושרה, ממייסדי כפר הרא"ה. נולד ביום ט' באלול תש"ח ‏ ‏(13.9.1948) בכפר. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר בכפר הרא"ה. ‏ מילדותו התבלט כבעל מרץ רב, מעורב בחברה ואהב לעזור לחבריו - ‏ ולזולת בכלל. בגיל צעיר היה כשהחליף את אביו בעבודות המשק וגם ‏ לשכנים הרבה לסייע עד כד כך שהכל אהבוהו. כאשר סיים לימודיו בבית-‏ הספר בכפר הרא"ה, למד בישיבה התיכונית "בני עקיבא" בנתניה. שם, ‏ במסגרת של חיי פנימייה, מצא כר נרחב לעזרה לחלשים, לאהבת-חברים - ‏ וביחסים של בין אדם לחברו נתעלה מאוד. כבר בתקופה ההיא נתגלתה ‏ אהבתו המרובה לארץ - וחבריו מאותה תקופה כתבו עליו: "הוא כאילו ‏ היה מחבק ברגליו את דרך-העפר במסעיו הרבים על פני הארץ". בהתקרב ‏ סיומם של הלימודים התיכוניים ניכרה בו רצינות רבה לגבי בחירת דרכו ‏ בחיים. אז החליט לעבור ל"ישיבה" גבוהה ואמר להקדיש את כל חייו ‏ ללימוד-התורה ולקיום מצוותיה. הוא עבר ל"ישיבה" הגבוהה בנתיבות, ‏ הלא היא "ישיבת הנגב". ב"ישיבה" זו היה מדקדק מאוד במצוות, התמיד ‏ בלימוד-התורה עד שעה מאוחרת בלילה ורצה להגיע לשלמות מידותיו של ‏ בן-תורה. אחרי מלחמת ששת הימים, בה התמסר להקמת ביצורים, העיק ‏ עליו מצפונו והתעורר בו רצון עז להיחלץ להגנת-העם, אף כי היה פטור ‏ מחובה זו כבחור-ישיבה. אז עבר לישיבת "כרם-דיבנה", אשר במסגרתה ‏ עוברים בני ה"ישיבה" טירונות ואימון מתקדם‎;‎‏ זה היה ביולי 1967.‏ בעת שירותו בצה"ל השכיל לנהוג בתנאי-שדה כל פי המצוות ואת ‏ ההפסקות כולן ניצל ללימוד-התורה. תמיד הייתה בת-צחוק מרחפת על ‏ פניו והיה נוהג כבוד בכל בן-תורה מתוך הכנעה וענווה ורץ לשמוע דברי ‏ תורה מפי כל אחד - מקטן עד גדול. צנוע ועניו היה ועל עצמו לא רצה ‏ לדבר כי ההתרברבות לא הייתה לפי רוחו. אוהב-שלום ורודף-שלום. רבים ‏ הם הסיפורים על עזרתו הפיסית לחבריו‎;‎‏ כן היה מעודד בחיוכו את ‏ החבר'ה, שעמדו על סף הייאוש בגלל מצב קשה שבו היו נתונים.‏ אך ביום י"ז בשבט תשכ"ט (5.2.1969) יצא למילוי תפקידו וכתוצאה מעלייה ‏ על מוקש נפל‎;‎‏ זה היה ברמת-הגולן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ‏ בכפר הרא"ה.‏ מפקד-מחלקתו כתב מכתב-תנחומים להוריו בשמו ובשם כל המחלקה ובין ‏ השאר כתב כדברים האלה: "אני הייתי מפקד-מחלקתו של בנכם היקר ‏ מכל... הורים! כשם שאבד לכם בנכם, אבד למחלקתנו אחד הבחורים ‏ הנחמדים ביותר שהכל אהבוהו והכל רצו להיות במחיצתו. אני נזכר היום ‏ בדמותו - דמות החייל הדתי, שתמיד ידע לשמור על מצוות-התורה ‏ באישיותו ותמיד שמר להזכיר לנו, המפקדים, את מקומה של התורה ‏ בתוכנו". ‏ ביום-השנה לנופלו נערכו אזכרות לאהרן ב"ישיבת הנגב", ב"כרם דיבנה", ‏ ב"כפר הרא"ה" ובישיבה התיכונית בנתניה. ביום-השנה לנופלו נורתה אבן-‏ פינה לשיכון רמי"ם נוה-אהרן על שמו על-ידי מרכז ישיבת "בני עקיבא" ‏ בישראל‎;‎‏ ביום השנה נחנך ב"ישיבת הנגב" היכל מפואר הנקרא "היכל ‏ אהרן". בישיבה התיכונית בנתניה הוקמה על-שמו ספרייה תורנית. בישיבת ‏ ‏"כרם דיבנה" קיימת קרן להנצחת זכרו (ואף לזכר דוד נורדאו)‏‎ ;‎‏ קרן זו ‏ מוציאה ירחון לחייל "בלכתך בדרך" ובו לקט רעיונות בענייני הלכה הערוך ‏ בצורה קלה - והוא מיועד לחיילם דתיים בצבא. בבית-הספר בכפר הרא"ה ‏ נערך מדי שנה חידון בתורה על-שמו ופרסים מוענקים לזוכים ולמצטיינים ‏ בו. חוברת לעילוי נשמתו הנושאת את שמו במלאת שנה לנופלו יצאה על-‏ ידי קרן הנצחת הקדושים מיסוד ה"ישיבה" "כרם דיבנה". הרב עוזי ‏ קלכהיים הוציא חוברת לעילוי נשמתו מטעם "חוג ידידי המדרשיה ‏ בישראל" - והיא תדפיס מ"ניב המדרשיה".‏ בן-יעקב אהרון ("אהרל'ה"), יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 32הדלק נר