אייל כהן

בנם-בכורם של יהודית ומשה הכהן, נולד ביום ב' בשבט תש"ך (31.1.1960) ‏ בנוה אפרים מונוסון, שליד תל-אביב. איל היה ילד תכול עיניים ובהיר שיער, ‏ וחביב על כל רואיו. הוא החל את מסכת לימודיו בבית-הספר בכפר סירקין, ‏ אליו העתיקה המשפחה את מקום מגוריה לשנים מספר, והמשיכם ‏ בבית-הספר "אורנים" בנוה מונוסון. איל למד שלוש שנים בבית-הספר המקיף ‏ ביהוד. בתקופת לימודיו הוא היה חבר בתנועת "הצופים", תחילה כחניך ‏ ואחר-כך כמדריך. בהתבגרותו, ניכרו באיל ניצנים של אישיות עצמאית, ‏ המורדת בכל מסגרת ובפרט במסגרת הנוקשה של בתי-הספר. ההתנגשויות ‏ עם המורים היו בלתי נמנעות, וכעסם על "הילד הרשום בבית-הספר אך אינו ‏ בכיתה" היה רב. אך למרות שלא היה חסיד לימודים רשמיים, רכש לו איל ידע ‏ והשכלה מסיורים וטיולים שערך בסביבה, ובעיקר מאוצרות הידע שמצא ‏ בספריות. בטיולים ובמחנות עם חבריו-חניכיו, הוא ראה את עולמו. איל אף ‏ יצא כמדריך בתנועה לארצות-הברית במסגרת משלחת נוער. בשובו משם, ‏ הצטרף איל למסגרת "של"ף" (שמיניות לערי פיתוח) ויצא לשנת לימודים ‏ בבית-שאן. ‏ וכאן החל בו שינוי לטובה. הוא השיג את כל המטרות שהציב לעצמו: ‏ עצמאות חברתית, הגשמה עצמית מבחינה אידיאולוגית, ואף - עמידה ‏ בבחינות הבגרות. מחלת הצהבת שתקפה אותו הביאה לדחייה במועד גיוסו. ‏ בתקופת הדחייה, התנדב איל לעבוד עם נוער בבית-שמש, ועשה זאת ‏ בהצלחה מרובה. חניכיו אהבו אותו מאוד, והיו מוכנים ללכת אחריו באז ‏ ובמים. איל היה מסוגר ומופנם, אך כשרונותיו פרצו החוצה והשאירו עקבות ‏ בשירים וברישומים שהשאיר אחריו.‏ איל גויס לצה"ל במחצית אפריל 1979, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. ‏ משברים לא קטנים פקדו אותו בתקופת שירותו, אך כאשר הסתגל - הוא החל ‏ להתקדם במסלול הצנחנים. איל עבר קורסים שונים, והיה חייל מקצועי בעל ‏ גישה נכונה לעבודה ובעל חוש אחריות ומשמעת. אף שהיה סמל, מילא ‏ בהצלחה תפקיד של מפקד מחלקה, המיועד לבעל דרגת קצין. התבלטו אצלו ‏ תכונות של אהבת האדם, אהבת הארץ, פשטות הליכות, כנות וצניעות.‏ ביום י"ח בניסן תשמ"ב (11.4.1982), בהיותו בחופשת שחרור, נפל סמל איל ‏ בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הוא ‏ השאיר אחריו הורים, אח ואחות.‏ במכתב התנחומים למשפחה, כתב מפקדו: "איל הדריך נוער וחיילים מתוך ‏ אמונה ביעוד, במטרה ובדרך. תמיד נמצא קרוב אליהם, מקרין בעוצמה ‏ מאישיותו, מחשבותיו ומעשיו. איל היה יחיד במינו ומקורי מאוד בקרב ‏ המפקדים. שלמותו ופשטותו נתנו לכולם את ההרגשה כאילו הדרך שאיל ‏ הולך בה היא מובנת מאליה... היה משכמו ומעלה, איש סגולה אמיתי... ‏ בחודש האחרון לשירותו בצנחנים, התבלט איל כדמות המפקד שהוא גם ‏ ‏'המנהיג הטבעי'. בדיונים שקיימנו לאחרונה בנושא דמות המפקד היווה איל ‏ מקור השראה וחיקוי לדור של מפקדים וקצינים בצנחנים".‏ רשימות לזכרו התפרסמו בעלון המועצה המקומית נוה מונוסון, ובעלון פלוגת ‏ נובמבר 1981 של חטיבת הצנחנים. כמו כן, הוקמה בספרייה הציבורית בנוה ‏ מונוסון פינת הנצחה לזכר איל.‏ כהן איל, יהי זכרו ברוך.‏