אלון לוין

תאריך לידה:
07 באוגוסט 1960
תאריך נפילה:
11 ביוני 1982
דרגה:
סגן
שנת נפילה:
1982
תקופת נפילה:
מלחמת שלום הגליל ועד היציאה מלבנון
שם היחידה:
פלוגת סיור 5173
מקום קבורה:
חיפה
קורות חיים:
בן עדינה ומשה, נולד בכפר ביאליק ביום י"ד באב תש"ך (7.8.1960). שורשיו ‏ של אלון עמוקים בכפר ביאליק. אביו, משה, הוא חקלאי יליד הכפר ובן ‏ להורים שבאו מגרמניה לפני עליית הנאצים מתוך הכרה ציונית וראיית הנולד. ‏ כשעלו לארץ, הם עברו מסלול של הכשרה חקלאית ב"מקוה ישראל" ובנהלל, ‏ ויצאו לייסד בשנות ה- 30 את כפר ביאליק ופרנסתם על החקלאות. בנם משה ‏ המשיך בלימודיו, כאביו, ב"מקוה ישראל", כדי להיות חקלאי. ואלון - אהבתו ‏ הגדולה הייתה החקלאות. הוא שאף ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות, כדי ‏ להרחיב את אופקיו בתחומים שונים ולהקים עם חבריו ישוב חקלאי חדש.‏ אלון למד בבית-ספר יסודי בכפר ביאליק, והמשיך ללמוד בבית-ספר "אורט" ‏ במגמה עיונית. בבית-הספר הוא גילה נטייה למתמטיקה, וגם כשלא הכין את ‏ התרגילים מראש, ידע כיצד לפותרם מיד. בד בבד עם לימודיו, התעניין אלון ‏ בתחומים רבים ומגוונים. הוא אהב את הנוף סביבו, והרבה לטייל בו. בן 10 ‏ שנים הוא היה כשטייל לבדו בירושלים, בהיותו אצל דודתו. הוא גם טייל ‏ ברכיבה על סוס עם חבריו מכפרו לכינרת, סופג את מראות הנוף ביום ‏ ובלילה. בחופשות שבת מן הצבא היה אלון בוחר עם חבריו מסלול לטיול ‏ וחשוב היה לו, שיהיה זה מסלול יפה ויהיה בו גם מן האתגר בניווט וביכולת ‏ ההליכה.‏ אלון היה חסון, בעל מרץ עצום, זריז בכל פעולה שביצע, חזק ובעל כושר ‏ גופני מצוין. הספורט לענפיו היה חביב עליו ביותר. הוא שיחק כדור-יד ‏ וכדורסל ואף הצטיין בהם. בהתמודדות בספורט היה עקשן ודבק במטרתו עד ‏ הניצחון. חדרו גדוש מדליות וגביעים המעידים על הישגיו. בבית-הספר ‏ ‏"אורט" היה אלון שחקן כדור-יד מצטיין ושיחק בנבחרת בית-הספר. זריזותו ‏ וכושרו הגופני ניכרו היטב גם כאשר נרתם לעבודה במשק הוריו: הוא עבד ‏ מהר יותר מחבריו וסיים תמיד לפניהם.‏ אלון לא הרבה בדיבורים. מעשיו, הם שאפיינו אותו. כפות ידיו היו של ‏ מושבניק - שחורות ומחוספסות מקטיף פקנים‎;‎‏ "צמיגים" קראו להן חבריו. ‏ הוא היה חבר בתנועת "המחנות העולים". אף שם לא היה דברן, אך נתגלה ‏ כמנהיג, כאשר היה צריך לארגן משחקים וטיולים. אלון לא נהג להתפאר ‏ בהצלחותיו: הגביעים והפרסים בחדרו לא היו מוצגים לראווה.‏ חבריו ראו בו רע נאמן, צנוע, פשוט הליכות וישר מאוד. הוא נלחם על ‏ עקרונותיו אף עם מוריו, וגם כאשר נענש על מלחמתו, לא הצטער על המחיר ‏ ששילם, אם היה בטוח בצדקתו.‏ אלון התגייס לצבא וביקש לתרום בו תרומה מרבית. הוא התנדב לשרת ‏ בחיל-הצנחנים ביחידת הסיירת, אך לא סיפר על כך, כדרכו לעשות ולא לדבר. ‏ הוא התקבל לסיירת לאחר סינון קפדני, ולאחר שעמד במבחני כושר גופני ‏ ובבדיקה של יכולת הסתגלות חברתית. תכונותיו מילדות ניכרו גם כאן. הוא ‏ ביצע כל תפקיד באופן היסודי ביותר, ונלחם לשיפור דברים שנראו לו בלתי ‏ יעילים או פגומים. בסיירת נעשה אלון קצין. הוא הדריך טירונים, שבאו ‏ מרבדים שונים בחברה, כדי שיהיו סיירים מאומנים. הוא השקיע בפקודיו את ‏ כל מאודו והם ידעו להעריך זאת. כדי להשיג את מטרתו הוא נהג לשוחח ‏ איתם, להסביר להם ולשכנע אותם. אלי תורג'מן, חניך, כותב כי אלון קבע את ‏ דעתו על חייל לא לפי כושרו כחייל, אלא על פי אופיו וערכיו כאדם.‏ הוא היה מופת אישי לחניכיו: כאשר ריתק אותם למחנה, הוא נשאר בריתוק ‏ יחד איתם. הוא התמסר לטיפול אישי בכל חייל, ולכן גם השיג הישגים גבוהים ‏ מכל חייל. גם כמפקד לא הרבה אלון לדבר. הוא חסך במחמאות, ולכן מחמאה ‏ שיצאה מפיו הייתה יקרת המציאות והעניקה הרגשת סיפוק עמוקה לחייליו. ‏ כמפקד הוא היה תקיף ואמיץ. אלון הוביל במסעות, הדגים בסבלנות שוב ‏ ושוב את התרגילים ודרש ביצוע ברמה גבוהה. חבריו ממחזור נובמבר 1978 ‏ מספרים, שניסו לחקותו, כי היה להם מופת ביושרו, בפשטותו ובעוצמתו ‏ הגופנית והנפשית. הוא ידע גם לסלוח ולהבין, ולכן התקשה להעניש, ‏ וכשעשה זאת - עשה בלב כבד. עמי מצוות 4 מעיד, כי "אלון היה החלק ‏ העיקרי במסלול. הוא היה המחנך, הדוגמה, השאיפה, הלב של הצוות". ‏ במכתב למשפחה כתב עליו מפקדו, כי "ביצע את כל משימותיו בנאמנות ‏ ובדבקות ומאופן המושלם עד הרגע האחרון. הוא שימש דוגמה ליושר, כוח ‏ רצון, אמון ודבקות במטרה ומעל לכל - הייתה בו אנושיות רבה והבנה ללב ‏ החייל. אלון בחייו ובמותו הוא דוגמה לצה"ל ולעם ישראל כולו".‏ סגן אלון נפל בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל, בעת חילופי אש בין ‏ כוחותיו ובין כוח סורי בכפר עינב, בשעה שפיקד על צוותו בקו האש הראשון.‏ הוא נהרג ביום כ' בסיוון תשמ"ב (11.6.1982), והובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי בחיפה. אלון הניח אחריו הורים ושני אחים. הוריו ‏ וחבריו הרבים הוציאו לאור חוברת לזכרו.‏ לוין אלון, יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 11הדלק נר