עזרא לידני

עזרא, בן מזל ודוד, נולד ביום ט"ז באדר ב' תשי"ד (21.3.1954) בראש העין ‏ ולמד בבית-הספר "בית יעקב" שבשכונת מגוריו. לאחר שסיים את לימודיו ‏ היסודיים, עבר ללמוד בישיבה התיכונית "נחלת ראובן" בפתח תקוה. את ‏ בחינות הבגרות עבר בבית-הספר "אבוקה" בפתח תקוה. "הוא היה יושב מולי, ‏ בשורה הראשונה, וקולט בצימאון דברי תורה ומוסר", סיפר מורו של עזרא ‏ בישיבה התיכונית. "הייתה בו חיוניות מיוחדת ודברי מחנכיו חדרו עמוק ‏ בנפשו הרגישה. חמימות ושמחה היו תכונות היסוד של עזרא ובזכותן התחבב ‏ על כל ידידיו. חלק ניכר משקידתו והתנהגותו המנומסת נבע מרצונו לשמח ‏ את לב הוריו. די היה להזכיר לעזרא שהוריו חרדים להתפתחותו ‏ ולהתקדמותו, כדי שיתמלא מחדש במרץ-לימודים". עם התקרב מועד גיוסו ‏ לצה"ל, ניסו הוריו לשכנעו לשרת ביחידה לא קרבית, קרוב לבית, אולם עזרא ‏ עמל לשכנעם בדיוק ההיפך. הוא רצה בכל מאודו לשרת בצנחנים ולבסוף ‏ שכנע את הוריו בצדקתו. "לכל אדם יש אורך חיים מוקצב", נהג לומר. "לכן ‏ לא חשוב אם יישאר ליד סינור-אמא, או ישרת בצבא ביחידה קרבית..."‏ עזרא גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1972 ולאחר שסיים את אימוני הטירונות, ‏ הגשים את אחת משאיפותיו הגדולות, כשהשלים בהצלחה קורס צניחה. ‏ בתקופה הקצרה ששירת בצה"ל, פחות משנה, נשאר עזרא אותו נער חייכני, ‏ מנומס וטוב לב. כל חופשה שקיבל, הקדיש לבילוי משפחתי עם הוריו ושתי ‏ אחיותיו. מדי הגיעו הביתה, נהג לפשוט את המדים וללבוש בגדים אזרחיים. ‏ ‏"אני לא רוצה שיגידו שאני מנסה לעשות רושם", היה מתרץ בחיוך, "חוץ מזה, ‏ המדים נועדו אך ורק למילוי התפקיד, וברגע שאני בבית, אני אזרח רגיל. מן ‏ ההגיון הוא שאדם יתאים עצמו תמיד לסביבתו..."‏ במלחמת יום-הכיפורים, היה עזרא בכוח הרגלים הראשון שהגיע לקו החזית ‏ בסיני והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה העקובים מדם. במהלך קרב ‏ שהתחולל ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973), נפגע עזרא ונהרג. הוא הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל. השאיר אחריו הורים ושתי ‏ אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.‏ לידני עזרא, יהי זכרו ברוך.‏