משה מיכלוביץ

תאריך לידה:
24 באוגוסט 1954
תאריך נפילה:
11 באוקטובר 1973
דרגה:
רב"ט
שנת נפילה:
1973
תקופת נפילה:
מלחמת יום הכיפורים
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 202
מקום קבורה:
חיפה
קורות חיים:
משה, בן אטי ואברהם, נולד ביום כ"ה באב תשי"ד (24.8.1954) בחיפה. את ‏ לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "נירים" במחנה דוד. אחרי-כן סיים את ‏ לימודיו התיכוניים בבית-הספר התעשייתי במפרץ חיפה, במגמה של ‏ רתכות-מסגרות. משה זכה לילדות מאושרת ומלאת חוויות. הוא אהב את ‏ מקום מגוריו ואת אורח החיים שבו, וידע לנצל כל רגע ורגע מחייו לפעילות ‏ ולעשייה. הוא ניסה תמיד לעסוק בתחומים רבים ולנסות כוחו בכל דבר. כל ‏ אשר עשה, עשה במרץ ובשמחה, מתוך התמסרות מלאה ומתוך ראיית הצד ‏ היפה והמשמח של הדברים. אהבת החיים שלו הפכה עד מהרה בעיקר לאהבת ‏ בני-אדם. הוא אהב אנשים באשר הם, וכך קנה לו חברים רבים וקשר עמם ‏ קשרי ידידות נאמנה. תמיד השתדל להיות בחברת אנשים ולשתפם בחוויותיו. ‏ טוב-לבו ויושרו הרב קנו את לבם של כל מכריו, והם נתנו בו אמון רב.‏ כבר מגיל צעיר אהב משה את כל הקשור בספורט. בעיקר היה פעיל במשחקי ‏ כדורגל וכדורסל, אהב לשחות ובעיקר הצטיין בקליעה למטרה. משה הרבה ‏ בטיולים. הוא אהב מאוד את נוף הארץ, ונהנה לתור באתריה השונים. על אף ‏ עיסוקיו הרבים וקשריו המסועפים, היה משה קשור מאוד למשפחתו. הוא ‏ השתתף בכל אשר התרחש בקרב בני משפחתו, והיה בן טוב ודואג להוריו. ‏ בתום שלוש שנות הלימודים בבית-הספר המקצועי, ועד גיוסו לצה"ל, עבד ‏ משה כחצי שנה אצל קבלן פרטי, כדי לממן בעצמו את צרכיו ואת הוצאותיו.‏ משה גויס לצה"ל במחצית פברואר 1973 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה, המשיך במסלול האימונים הקשה ‏ של הצנחנים. באימונים הקשים והמייגעים הצטיין כבעל כושר פיזי רב וכוח ‏ סבל, וכך נהיה אחד החיילים הטובים והיעילים ביחידתו. בזכות יכולתו הרבה ‏ היה מסוגל תמיד לעזור לחבריו, והוא נתגלה כחבר טוב ובעיקר ברגעי משבר ‏ ולחץ. הוא שבה את לב חבריו ליחידה גם במראהו החיצוני - כתפיו הרחבות, ‏ עיניו החומות ויפי-תוארו - וגם באופיו ותכונותיו הטובות. עד מהרה נהיה ‏ משה דמות מרכזית בקרב חבריו. הוא זכה ליחס מיוחד גם מצד מפקדיו, ‏ בעיקר בגלל שוויון הנפש שלו וקור-רוחו בביצוע כל משימה קשה, או בקבלת ‏ עונש על תעלול או על עברה.‏ משה היה גלוי לב עם חבריו החדשים, שיתף אותם בחוויותיו ובמחשבותיו ‏ לגבי משפחתו וחברתו, ומעולם לא התבייש במעשיו. סיפוריו, גישתו העניינית ‏ והקרה לאימונים המפרכים וחוש ההומור המצוין שלו סייעו לא מעט לשאר ‏ החיילים ביחידה להתגבר על הקשיים באימונים. למרות קשיים אלה, ולמרות ‏ עומס העבודה, מצא משה תמיד פנאי לכתוב להוריו ובייחוד לחברתו, שהיה ‏ קשור אליה מאוד כבר מגיל צעיר. בחופשותיו מהצבא היה ממהר לבלות עם ‏ חבריו, בלי להתחשב בעייפותו, ותמיד תכנן בילויים ופגישות, כדי לנצל כל ‏ רגע להתרועע עם חברים ותיקים ככל האפשר. במלחמת יום הכיפורים ‏ השתתף משה בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני.‏ בקרב שהתחולל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), ליד ראס-סודר, נתקל ‏ הזחל"ם שלו במארב מצרי. משה נהרג בקרב והובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה ‏ לדרגת רב-טוראי.‏ יחידתו הוציאה לאור חוברת ובה דברים על דמותם של חללי היחידה, ומשה ‏ ביניהם.‏ מיכלוביץ משה, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 4הדלק נר