שלמה מילס

שלמה, בן אמילי ודוד, נולד ביום ט"ו בתשרי תשי"ג (4.10.1952) במושב כרם ‏ בן-זמרה שבמרום הגליל. בילדותו הלך לגן-הילדים המקומי ולבית-הספר ‏ הממלכתי-דתי "בניהו" בכרם בן-זמרה. אחרי כן המשיך את לימודיו במשך ‏ שנתיים בישיבת "תורה ומלאכה" בכפר סיטרין, במגמה של מסגרות מכנית. ‏ עד לגיוסו לצבא בנובמבר 1970 סייע לאביו במשקו החקלאי.‏ מתוך נאמנות לחינוך שחונך בביתו ובחברתו הקרובה, התנדב שלמה לשרת ‏ בחיל-הצנחנים. לאחר שעבר קורס צניחה נשלח לקורס מ"כים ועמד בו ‏ בהצלחה. אחרי כן השתלם גם בקורס למש"קי מרגמות, ובמהלך שירותו עלה ‏ מדרגה לדרגה עד שלפני סיום שירותו הסדיר היה סמל-ראשון. בטרם סיים ‏ את שירותו פרצה מלחמת יום-הכיפורים ושלמה השתתף בקרבות ולחם ‏ באומץ ובגבורה בהגנה על סיני.‏ ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), נפגע בפגיעה ישירה של פצצת מרגמה ‏ ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר הרצל. השאיר אחריו ‏ הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. ‏ על לחימתו במלחמת יום-הכיפורים הוענק לו ציון לשבח מטעם הרמטכ"ל. ‏ בנוסח התעודה נאמר: "הנני לציין לשבח את 2120518 רב-סמל מילס שלמה ‏ ז"ל על גילוי אחוות לוחמים ואומץ-לב. להלן תיאור המעשה: במלחמת ‏ יום-הכיפורים לחם רס"ל שלמה מילס ז"ל בתפקיד סמל מחלקה. עם תחילת ‏ הקרב נפצעו לוחמים רבים. רס"ל שלמה מילס ז"ל היה בין הלוחמים המעטים, ‏ שלא נפצעו והמשיך בלחימה ובפינוי הפצועים. בשלב מסוים, כשנותר עם שני ‏ לוחמים, האחד מהם פצוע, קיבל הוראה לנתק מגע. רס"ל שלמה מילס ז"ל ‏ יחד עם חייל נוסף הצליחו לנתק מגע ולנוע לעבר כוחותינו, כשהם נושאים ‏ עמם את החייל הפצוע. בהגיעו לקו כוחותינו נפגע ונפל. במעשיו אלה גילה ‏ רס"ל שלמה מילס ז"ל אחוות לוחמים ואומץ-לב".‏ זכרו של שלמה הונצח בחוברת "עץ החיים", שפורסם לזכרם של בני מושבי ‏ הפועל המזרחי.‏ מילס שלמה, יהי זכרו ברוך.‏