רפאל מרדכי

רפאל (רפי), בן נאזי וזכריה, נולד ביום כ"ו באייר תשי"א (1.6.1951) בבגדאד ‏ שבעיראק, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1954. הוא למד בבית-הספר ‏ היסודי "המגינים" בקרית-שמונה, והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון ‏ על-שם דנציגר בקרית-שמונה ולימים למד באוניברסיטה העברית בירושלים, ‏ בחוג לסוציולוגיה. רפאל היה תלמיד חרוץ, מתמיד ומעמיק, אהוב על מוריו ‏ ועל חבריו. הוא היה חובב ספורט נלהב, ובייחוד למשחק הכדורסל, ונמנה עם ‏ נבחרת הכדורסל בקרית-שמונה. בנעוריו היה מדריך נוער בעיירתו, סייע הרבה ‏ לחניכיו בתחומים שונים וידע לעודדם בדברים ובמעשה. מטבעו היה טוב ‏ ומיטיב, מוכן תמיד לעזור ונענה ברצון ובמאור פנים לכל בקשה. אהוב היה ‏ ומכובד על הבריות, אוהב אדם, חברותי ובעל מזג נוח. חבריו רחשו לו אמון ‏ רב, העריכוהו וכיבדוהו, שכן היה ידיד מסור וחבר נאמן. אדם ישר היה, עומד ‏ בדיבורו, גלוי-לב ובעל מצפון. הייתה בו פשטות וכנות, ומילדות הצטיין ‏ בשמחת חיים ובאהבת החיים. הכל זוכרים אותו כאדם עליז וחייכן, שרוחו ‏ טובה עליו תמיד, ומבע עיניו אומר טוב-לב. הוא היה איש שיחה שידע לדבר ‏ בהגיון ובטעם. כמו כן הצטיין במרץ רב ובעקשנות כשחתר להשיג מטרה ‏ שהציב לעצמו. אף על פי שניחן בביטחון עצמי רב, לא נהג ברברבנות, אלא ‏ היה צנוע והליכותיו פשוטות. כל ימיו היה שמח בחלקו, והצטיין בנאמנות ‏ ובמסירות רבה להוריו.‏ רפאל גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1969 והוצב לחיל-הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות השתלם בקורס צניחה, בקורס מ"כים ובקורס מש"קי תול"ר. באחד ‏ הקרבות בימי מלחמת ההתשה נפצע קשה בבטנו, וימים רבים שכב ‏ בבית-חולים עד שנרפא. לאחר שהחלים קבעו לו הרופאים פרופיל נמוך, אך ‏ הוא עשה מאמצים רבים, חזר וערער על החלטת הרופאים, עד שהוחזר לו ‏ הפרופיל הרפואי כבראשונה. ביחידתו היה חייל מצטיין, אחראי ומסור ‏ לתפקידו. גם חבריו וגם מפקדיו אהבו אותו וידעו להעריך את תכונותיו ‏ הטובות גם כחייל וגם כאדם.‏ כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס רפי ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני, שם ‏ השתתף בקרבות הבלימה והפריצה אל עברה השני של תעלת סואץ. ביום ‏ ‏27.10.1973 עלה ג'יפ-התול"ר של רפאל על מוקש בראס מסלה, בצפון מפרץ ‏ סואץ, והוא נפצע קשה. שבוע ימים נאבק על חייו עד שמת מפצעיו ביום י' ‏ בחשון תשל"ד (5.11.1973). למחרת הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר ‏ הרצל בירושלים. השאיר אחריו אב, אם , שני אחים ושש אחיות. לאחר נופלו ‏ הועלה לדרגת סמל.‏ הוריו הקימו לזכרו פינת הנצחה בבית-הספר על-שם דנציגר בקרית-שמונה.‏ מרדכי רפאל, יהי זכרו ברוך.‏