יוסף נאור (הולדנגרבר)

יוסף, בן ברכה ומשה, נולד ביום כ"ג בחשון תשי"ד (2.11.1953) בחיפה. עוד ‏ כשהיה צעיר לימים קבעו הוריו את מושבם בנהריה, ושם גם סיים יוסף את ‏ לימודיו היסודיים, בבית-הספר "אוסישקין". משהתבגר החליט ללמוד מקצוע ‏ למען הבטחת עתידו הכלכלי. הוא החל ללמוד בבית-הספר המקצועי ‏ ‏"אינטרנשיונל" בקרית-חיים את מקצוע המסגרות המכנית. לאחר שנת ‏ לימודים אחת עבר לבית-הספר "עמל" בקרית-חיים ושם, בנוסף ללימודים ‏ העיוניים של המקצוע, השתלב בעבודה מעשית. במשך שנה עבד יוסף כחרט ‏ וכמסגר-מכני במפעל במפרץ חיפה, והשתלם במקצועו. במסגרת בית-הספר ‏ היה גם בגדנ"ע והרבה להשתתף בפעולות השונות של קבוצתו.‏ יוסף גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והוצב לחטיבת צנחנים בחיל-הרגלים. ‏ לאחר סיום הטירונות השלים קורס צניחה והיה לצנחן. אחרי-כן עבר קורס ‏ מ"כים-חי"ר והיה למפקד כיתה. הוא היה חייל טוב, ממושמע ומסור לתפקידו. ‏ מפקדיו ידעו שאפשר לסמוך עליו בלב שקט, ושכל תפקיד שיטילו עליו, ‏ ייעשה ביעילות ובנאמנות. הוא היה גם חבר טוב ורע נאמן לחבריו; תמיד היה ‏ מוכן לעזור לזולת ומעולם לא היסס לשתף פעולה ולעשות ככל יכולתו למען ‏ עניין שנראה לו צודק וראוי. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו ‏ לסיני ונכנסה מיד לקרב. בקרבות הבלימה עברה היחידה ימים קשים של ‏ לחימה בלתי פוסקת נגד כוחות קומנדו מצריים. לאחר שהמצרים השתלטו על ‏ אזור "החווה הסינית", הוחלט שהצנחנים, בסיוע כוחות שריון, יכבשו אותו ‏ ויחזירוהו לשליטת צה"ל. עם אנשי כוח הצנחנים, שהוקצה למשימה, נמנה גם ‏ יוסף. יחד עם חבריו לחם באומץ ובגבורה, בקרבות שהפכו מופת של לחימה ‏ עיקשת ודבקות במטרה.‏ בקרב שהתחולל שם ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), נגד כוחות ‏ מצריים גדולים ומבוצרים היטב, נפצע יוסף. הוא הובא אל נגמ"ש הפינוי, ‏ שהעביר את הפצועים למתקן רפואי בעורף. בדרך למתקן הרפואי נפגע ‏ הנגמ"ש פגיעה-ישירה ויוסף נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ‏ בנהריה. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.‏ נאור (הולדנגרבר) יוסף, יהי זכרו ברוך.‏