עובדיה נחום

עובדיה, בן ורדה ויצחק, נולד ביום ד' בתמוז תשט"ו (24.6.1955) בירושלים ‏ ולמד בבית-הספר היסודי "מאירי" בירושלים. עובדיה, בן למשפחה מעולי בבל, ‏ שעלתה לארץ עם גלי העלייה הגדולה משם, הצטיין מילדותו בכושר מנהיגות. ‏ בכל חברה ובכל כיתה היה הוא המנהיג, המוביל והמשפיע על חבריו. מטבעו ‏ היה חייכן ועליז, ותמיד ריכז סביבו חברים וידידים, שאהבו אותו ושמחו ‏ להיות במחיצתו. עובדיה היה עלם חסון ובעל כושר גופני מעולה. מגיל צעיר ‏ עסק באיגרוף והקדיש מרץ וזמן רב לספורט זה, ואמנם הגיע למעמד אלוף ‏ הנוער בירושלים באיגרוף בשנת 1972 וזכה בתואר ספורטאי מצטיין. כדי ‏ לסייע בפרנסת המשפחה, נאלץ עובדיה להפסיק את לימודיו אחרי בית-הספר ‏ היסודי והחל לעבוד. הוא היה אהוב מאוד על חבריו לעבודה והיה תמיד מוכן ‏ ומזומן לעזור לזולת. בקוצר רוח חיכה עובדיה לגיוסו לצבא ועזה הייתה ‏ שאיפתו לשרת בחיל קרבי.‏ עובדיה גויס לצה"ל בסוף אפריל 1973 והתנדב לחיל-הצנחנים. מפקדיו וחבריו ‏ סיפרו כי היה בעל כושר סבילות רב, נהג לעודד את חבריו בעת האימונים ‏ המפרכים, והשרה על סביבתו עליצות, אופטימיות ומורל גבוה. עובדיה היה ‏ קשור מאוד למשפחתו. בחופשות ולפני חגים ומועדים נהג לבקר אצל כל ‏ קרוב משפחה וידיד, בלי לפסוח על איש, ולברכם לקראת החג. כמה פעמים ‏ חיבר חיבורים על נושאים שעניינו אותו ורתקו את דמיונו כגון: מהות החיים, ‏ האדם ומאווייו והציונות. ‏ אולם עובדיה לא זכה לענוד את כנפי הצניחה ואת הכומתה האדומה, שכה ‏ הרבה לחלום עליהן. בתום הטירונות הוצבה יחידתו באבו-רודס כאשר פרצה ‏ מלחמת יום-הכיפורים. עובדיה וחבריו הלוחמים הצעירים לחמו בחירוף-נפש ‏ נגד יחידות הקומנדו של המצרים, שנחתו ליד אבו-רודס במסוקים.‏ עובדיה נפגע ונהרג בעת הפצצה ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973). הוא ‏ הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר הרצל בירושלים. השאיר אחריו ‏ הורים וארבעה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.‏ נחום עובדיה, יהי זכרו ברוך.‏