רפאל עזרי

בן שמחה ויהודה, נולד ביום כ"א באלול תשכ"ה (18.9.1965) ברחובות, להורים ‏ שעלו לארץ מכורדיסטן. רפאל החל את לימודיו בבית-הספר של החינוך ‏ העצמאי בשכונת סלע, המשיכם בבית-הספר של חב"ד "אוהל יוסף" ‏ בנס-ציונה וסיימם בבית-הספר המקצועי "אורט-ג'וליס", במגמת מכונאות ‏ רכב. רפי היה נער יפה-תואר, על פניו שכן תמיד חיוך רחב מאוזן אל אוזן. עם ‏ זאת הוא היה ביישן, שקט וצנוע. רפאל היה מאוד קשור להוריו והרעיף ‏ עליהם הרבה אהבה. הוא נהג לחבקם כאשר חזר לביתו ורצה לשמח לבם. ‏ חבריו המרובים אהבוהו, והוא השיב להם אהבה. על טוב לבו והתחשבותו ‏ בחבריו, יעיד המעשה הבא: יום אחד בא רפי הביתה, כשראשו מגולח למשעי. ‏ הוא סירב לגלות את המניעים למעשה, אך מחבריו נודע לבני המשפחה כי ‏ הסיבה הייתה אחד מחבריו, שנשרו כל שערותיו עקב מחלה, והוא נסגר ‏ בביתו וסירב לצאת. כדי לעודדו ולהיות לו מעין אח לצרה, בא אליו רפי ‏ כשאף ראשו "נקי" משערות.‏ רפי אהב מאוד את משחק הכדורגל, היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל ‏ של "הפועל שעריים" ושימש כסדרן מחליף במשחקיה.‏ רפאל גויס לצה"ל במחצית יוני 1983, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. כל ‏ תקופת שירותו היה רפי חייל ממושמע, ובעל מוטיבציה גבוהה לעבודה. ‏ מפקדיו היו מרוצים מאוד מאופן תפקודו. הוא סיים בהצלחה קורס צניחה ‏ ובהמלצה של מפקדיו לקבלת דרגת רב"ט, תואר כ"חייל מעולה". גם בצבא, ‏ למרות המשטר ותנאי החיים הקשים, לא שינה רפי את טעמו. החיוך לא מש ‏ מעל שפתיו, והוא היה חבר לכולם.‏ ביום י"ד באדר תשמ"ה (7.3.1985), בהיותו בדרכו לביתו לחוג את חג הפורים, ‏ נפל רפי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ‏ ברחובות. בן 19 וחצי הוא היה בנופלו.‏ רפי השאיר אחריו הורים, חמש אחיות וחמישה אחים.‏ עזרי רפאל, יהי זכרו ברוך.‏