מיכל עמית

בת אסתר ויאיר, נולדה ביום ה' בסיוון תשכ"א (20.5.1961) בצפת. מיכל ‏ למדה בבית-הספר היסודי הממלכתי א' בצפת, וסיימה את לימודיה במגמה ‏ הריאלית בבית-הספר התיכון בצפת. מיכל הייתה תלמידה טובה, והשתייכה ‏ בעת לימודיה בתיכון ל"קבוצה המוגברת". מעל לכל בלטו כשרונותיה בתחום ‏ הריקוד. תקופה מסוימת היא למדה בתיכון בכפר-יהושע, מקום מגורי הסבא ‏ והסבתא שלה, כי רצתה להשתלם בריקוד בחיפה. היא ראתה בריקוד את ‏ עתידה, ושאיפתה הייתה לעסוק בחינוך ושיקום ילדים באמצעות ריקוד, ‏ מוסיקה ומשחק, אך געגועיה לצפת גברו עליה, והיא חזרה לעירה.‏ מיכל תרמה לחיי בית-הספר כחברה במועצת התלמידים. הופעותיה בריקוד ‏ ובמשחק בבית-הספר ובמתנ"ס השאירו רושם עז על כל אלה שצפו בה.‏ מיכל עסקה בהדרכת נוער בצפת והתמסרה לכך כל כולה, וכן הייתה חברה ‏ בלהקת המחול העירונית של צפת. כאשר נטלה חלק במחנה קיץ, שהיה סדנה ‏ לאמנות יוצרת, היא השתתפה בחוג לדרמה והתבלטה בו במיוחד. השלמות ‏ והרצינות, שבה מלאה את תפקידיה, הקרינו על חבריה לחוג והשפיעו עליהם ‏ למלא טוב יותר את תפקידיהם.‏ מיכל התגייסה לצה"ל בסוף אוקטובר 1979. לאחר הטירונות, היא הוצבה ‏ בחטיבת הצנחנים ושירתה בשלישות בסנור, אך משאת נפשה הייתה להגיע ‏ ליחידה קרבית. אחרי כמה חודשים התגשמה שאיפתה. מיכל זומנה לשרת ‏ כפקידה פלוגתית בפלוגת "העורב", ועל אף תנאי השירות הקשים הפכה עד ‏ מהרה לאחת מהחבר'ה ומהיחידה.‏ כותבים עליה חיילים מהפלוגה: "... רגועה, עם חיוך צנוע ועדין - תמיד מוכנה ‏ להאזין ולשמוע, להקשיב, להשתדל לעזור... שעות אפשר היה לדבר איתה ‏ והשיחה קלחה מאליה על שאיפות, דעות ורגשות שהיו ממלאים אותה והם ‏ כל כך יפים וטהורים..."‏‎ ;‎‏ "אחת עשרה בלילה, אני בעמדת שמירה, מיכל ‏ מופיעה עם קנקן קפה ופרוסת עוגה... והשיחה קולחת בינינו... ונמשכה עם ‏ השומר שהגיע להחליפני... ובבוקר חוסר השינה ניכר בעיניה, הסתבר ‏ שאירחה לחברה לכל השומרים באותו לילה..."‏‎ ;‎‏ "הצוות נקשר למיכל ‏ במהירות... אצלה זה פשוט אחרת, היא הייתה כאמא קטנה ודואגת, תמיד ‏ מחייכת ומתעניינת בשלומנו, מלאה רוח חיים, היא שינתה תמיד את האוירה ‏ סביבה...".‏ מיכל הייתה גאה על הכומתה האדומה, ולא היה קץ לאושרה, כאשר התבשרה ‏ כי אושרה יציאתה לקורס צניחה.‏ בחופשתה לפני הקורס עלתה מיכל לקו, כדי להפרד מחייליה ולחלק להם ‏ צ'ופר - ארטיקים. בדרכה, בדרך הפטרולים שבין המוצבים ברמת הגולן, היא ‏ נהרגה. ‏ מיכל נפלה בעת מילוי תפקידה, ביום ט"ז בסיוון תש"ם (31.5.1980). היא ‏ הובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר יהושע. מיכל השאירה אחריה ‏ הורים, אח, שתי אחיות, סבים וסבתות.‏ לזכרה הוקם מועדון בפלוגה הנקרא על-שמה. הוריה הוציאו לאור חוברת ‏ לזכרה, ובה מסכת חייה הקצרים ודברי חברים, חברות, חיילים ובני משפחה.‏ עמית מיכל, יהי זכרה ברוך.‏