איתן פיכטנבאום

איתן, בן הלה ואברהם, נולד ביום כ"ח בתשרי תשי"ג (10.10.1952) בחיפה. ‏ לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, למד בבית-הספר התיכון "ליאו ‏ בק" בחיפה. איתן היה חסון ויפה תואר, צעיר ששבה את לב רואיו בחיצוניותו ‏ ובאישיותו. הוא ניחן בפקחות רבה, בתפישה מהירה ובהבנה מעמיקה. ‏ מילדותו היה מוכשר מאוד וכשאך התחיל ללמוד לקרוא, נהג "לבלוע" שני ‏ ספרים ביום אחד והתעניין בתחומים שונים. הוא היה נער עירני, מלא מרץ ‏ ושופע קסם אישי. לא אחת נהג בשובבות והיה ראש וראשון לתעלולים ‏ שעוללו בני גילו, גם בבית-הספר וגם בתנועת הנוער. איתן היה שותף ‏ לפעילות חברתית ותרבותית ענפה. הוא היה חבר פעיל בתנועת הנוער ‏ ‏"הצופים" ואף הקדיש זמן רב לפעילות חברתית וחינוכית במסגרת תנועת ‏ ‏"נוער לנוער", המסונפת למסדר "בני ברית".‏ במסגרת זו נבחר להשתתף במשלחת בני-נוער, שיצאה לסיור בארצות-הברית. ‏ בסיור זה נפגשו חברי המשלחת עם בני-נוער יהודים בארצות-הברית ועם ‏ אישים שונים ובהם חברי בית-הנבחרים. איתן היה תוסס ואוהב חיים, נתון ‏ בתנועה בלתי פוסקת וניחן בקור-רוח ובביטחון עצמי רב. אישיותו שפעה ‏ קסם רב והעידה על כושר מנהיגות. הייתה זו אישיות של אדם העשוי ללא ‏ חת, עקשן העומד על דעתו ולא חושש לומר את אשר עם לבו. הוא ידע ‏ להתייצב מול אתגרים ולהתמודד בכל משימה שדרשה רוח התנדבות, יזמה ‏ וכושר מנהיגות. בויכוחים ובשיחות הצטיין ביכולת שכנוע, ולמרות שהאזין ‏ בסבלנות לדברי מתנגדיו, נשאר תמיד איתן בדעתו ודבק בעמדותיו בעקשנות ‏ גדולה. איתן היה ספורטאי מצטיין, השתתף בתחרויות בענפי ההתעמלות ‏ והכדורגל ונמנה עם סגל קבוצת הכדורסל של מועדון "מכבי" בהר-הכרמל. ‏ מטבעו היה אוהב חברה ותמיד היה מוקף חברים וידידים, שיצא לבלות אתם, ‏ לרחוץ בים ולסייר בארץ. הוא שפע מרץ ורעננות נעורים וידע ליהנות מכל ‏ רגע בחייו הקצרים. חבריו ומכריו יזכרוהו כאדם רחב אופקים, בעל השקפת ‏ עולם מגובשת ומוצקה, תוסס, רב פעלים ושופע שמחת חיים ועליזות.‏ רק לאחר נפילתו גילו בני המשפחה מחברת שירים שכתב, המשמשים עדות ‏ לנפש עשירה ורגישה. שיר שנכתב על "הצחוק,‏‎ ‎מעיד יותר מכל על דמותו של ‏ איתן: "מתפרץ ומתגלגל הוא באין מעצור. / מתעצם וגואה הוא / מלב שופע ‏ אור. / עד הוא לנפש בריאה ומאושרת / וסופו הוא גוויעה קצרה ונמהרת.‏ איתן גויס לצה"ל במחצית פברואר 1971 וביקש להתנדב לצנחנים, אולם ‏ מאחר שמכסות הגיוס היו מלאות, הוצב לחטיבת חיל הרגלים "גולני". ‏ במשאית שהייתה אמורה להוליכו לבסיס הטירונים של החטיבה, שמע כי ‏ נתפנו מקומות ביחידת הצנחנים. הוא זינק מן המשאית ומיהר להתייצב ‏ בביתן של חיל הצנחנים, שם צורף למגויסים החדשים של החיל. לאחר ‏ הטירונות עבר קורס צניחה והוסמך לענוד כנפי צנחן. הוא סיים כחניך מצטיין ‏ קורס מפקדי-כיתות ואחרי-כן סיים בהצלחה קורס קציני חיל רגלים ‏ בבית-הספר לקצינים של צה"ל והוענקה לו דרגת סגן-משנה. איתן מונה ‏ למפקד מחלקה בגדוד צנחנים. אמנם תמיד חלם להצטרף ליחידת הסיור של ‏ הצנחנים, אולם משהתקשר לחייליו לא יכול היה להינתק מהם ונשאר בגדוד. ‏ הוא היה מפקד מעולה, שהקפיד על ביצוע מדויק ומושלם של הפקודות ‏ וההוראות. כיוון שהיה בעל כושר גופני מעולה, טרח לשפר את כושרם הגופני ‏ של כל חיילי המחלקה שלו. לכן הייתה מחלקתו מתאמנת שעות ארוכות ולא ‏ חדלה מאימוניה גם כשהמחלקות האחרות יצאו למנוחה. איתן וחייליו חזרו ‏ וביצעו כל תרגיל וכל משימה, עד שהגיע לשלמות שדרש מפקדם.‏ הוא ניחן בכושר גופני, ביכולת "לקרוא את הקרב", בתפישה טקטית ובכושר ‏ מנהיגות ועם זאת הצטיין בחמימות אנושית ובטוב-לב, שבזכותם היה מפקד ‏ נערץ וחבר לפקודיו. כולם יזכרוהו תמיד בשל אישיותו ובשל אהבתו לצה"ל. ‏ הוא השתתף בפעולות ובפשיטות בדרום לבנון. בינואר 1973 השתתף בפשיטה ‏ על כפר כפרא ונפצע אז ברגלו. בספטמבר 1973 השתתף בפשיטה באזור ‏ טריפולי ונפצע בידו מרסיסי רימון.‏ במלחמת יום-הכיפורים השתתף הגדוד שלו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד ‏ המצרים בסיני. איתן פיקד על מחלקתו בקרב הקשה והעקוב מדם שהתנחל ‏ ב"חווה הסינית". חייליו ומפקדיו מעידים כי הצטיין בכושר מנהיגות, באומץ ‏ לב ובתעוזה. הוא חילץ את חייליו ממלכודת האש והיה האחרון שעזב את ‏ המתחם, אחרי שווידא כי כל חיילי המחלקה יצאו מן התופת. בשבת ‏ הראשונה לאחר תום הקרבות, יצא לחופשה קצרה בת 24 שעות. לאחר שהות ‏ קצרה בבית נסע לבקר את חייליו הפצועים ואת המשפחות השכולות. הוא ‏ עבר מחייל לחייל והתעכב אצל כל משפחה, ובכל בית חזר ותיאר את סיפור ‏ הגבורה של הגדוד ושל החייל שנפל. יום הביקורים שלו החל בעשר בבוקר ‏ ונמשך עד לאחר חצות.‏ ביום ט' בחשון תשל"ד (4.11.1973), בשעה שתיים אחר חצות, בדרכו לביתו ‏ לאחר ביקור אצל משפחה שכולה, מצא את מותו בתאונת-דרכים. האיש ‏ שנחלץ מהקרב האכזרי ב"חווה הסינית" נפל דווקא בקרבת הבית, תוך מילוי ‏ חובה אנושית שנטל על עצמו. אחרי נפילתו גילו בני משפחתו את יומן ‏ המלחמה שלו, ובו תיאור לחימתו המופלאה של גדוד הצנחנים. איתן הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים, אח ‏ ואחות. לפני מותו הועלה לדרגת סגן. אביו נפטר כארבע שנים אחרי נפילתו.‏ הוריו הוציאו לאור ספר לזכרו ובו קורות חייו, סיפור לחימתו ודברים על ‏ דמותו; חבריו קראו על שמו את קבוצת הכדורסל "מכבי איתן" בר-הכרמל, ‏ וקיימו טורניר לזכרו.‏ פיכטנבאום איתן, יהי זכרו ברוך.‏