חיים סירני

בן אלפונסה ויצחק שמואל. נולד בי"ב בניסן תרס"ה (17.4.1905) ברומא ‏ שבאיטליה למשפחה יהודית איטלקית מיוחסת. לאחר שסיים את לימודיו ‏ התיכוניים השתלם באוניברסיטה במדעי החברה ובפילוסופיה. כבר בשנות ‏ נעוריו התבלט במרצו הרב, בפעלתנות חברתית ובכושר הארגון, וכן נודע ‏ ברגישותו לשוויון ולצדק. בגיל שש עשרה לערך, נמשך אל התנועה הציונית ‏ וכעבור שנתיים, בשנת 1923, נסע לקארלסבאד כדי להיות נוכח בקונגרס ‏ הציוני ה13- שנערך שם. קונגרס זה הנחיל לו חוויה עמוקה ומאז נעשתה ‏ הציונות, ותנועת העבודה הציונית לעיקר בחייו. בשנת 1927 עלתה ‏ לארץ-ישראל ושם יצא תחילה לעבוד בפרדסי רחובות. בשנת 1928 הצטרף ‏ לגרעין מייסדי הקיבוץ גבעת ברנר ומאז ועד יומו האחרון היה חבר הקיבוץ. ‏ על אנצו איש ההתיישבות כתב אחד מחבריו: "…תכנה העמוק של הציונות ‏ שבו הייתה ההתיישבות, התיישבות פועלים, ואנצו הפך למתיישב. אם ארצה ‏ לערטל לרגע את תכונותיו מכל הקליפות ולהגיע לגרעין אין לי ספק כי הגרעין ‏ הוא באיש ההתיישבות שבו, איש הבונה מפעל קיבוצו גדול. המפעל הזה היה ‏ תמצית רוחו וחייו, והוא בנה את היישוב הזה, כי אין פינה בחיינו, בחיינו ‏ המשקיים כבחיינו התרבותיים, שלא נמצא בה עקבות השפע של ההשפעה ‏ אשר האצילה האישיות הזאת…" בשלהי שנת 1929 שוחרר מתפקידו במשק ‏ כדי לנסוע לאיטליה ולגייס כסף לקניית אלף הדונמים הראשונים של אדמת ‏ הקיבוץ. עם זאת היה חדור הכרה בחשיבות קיבוץ הגלויות בארץ-ישראל ‏ ולאחר מילוי שליחותו למען הקיבוץ הקדיש עצמו לפעילות בקרב יהדות ‏ התפוצות, להכשירה ולזרזה לעלייה. בשנת 1931 יצא בשליחות לגרמניה ‏ וכעבור שנה, מיד לאחר עליית היטלר לשלטון, יצא לשם שנית מטעם הקיבוץ ‏ המאוחד, ופעל ב"החלוץ" ובתנועות הנוער החלוציות. הוא היה בין מארגני ‏ עלייתם של יהודי גרמניה לארץ-ישראל וכן עשה הרבה להעברת רכוש יהודי ‏ ארצה כדי לסייע בביצורה ובקידומה של כלכלת הישוב העברי. כעבור שנים ‏ אחדות יצא בשליחות תנועתו והקרנות הלאומיות לאמריקה.בקיץ 1940, ‏ שבועות אחדים לאחר שחזר לארץ משליחות באירופה, התנדב לשירות בצבא ‏ הבריטי הלוחם בנאצים. מיד לאחר גיוסו נשלח לעבודה באינטליג'נס (שירותי ‏ הביון) הבריטי במצרים. הוא עסק בתעמולה אנטי פאשיסטית, יסד וערך ‏ עיתון באיטלקית שהופץ בקרב מאתיים אלף אזרחים ושבויי מלחמה ‏ איטלקיים במצרים. כמו כן ניהל שם תחנת שידור להסברה ולתעמולה בשפה ‏ האיטלקית. בשלהי 1943 החל פועל להגשמתה של תכנית נועזת, להצניח ‏ שליחים מארץ-ישראל על אדמת אירופה כדי להגיע אל יהדות הגולה. ‏ בפברואר 1944 התנדב הוא עצמו לצאת לצניחה. במארס 1944 יצא לבארי ‏ שבדרום איטליה ועבר שם קורס צניחה וכן טיפל בפליטים היהודים שרוכזו ‏ שם ושעל ראשם ריחפה סכנת כליה לאחר השתלטות הגרמנים על איטליה. ‏ במחצית מאי 1944 יצא במטוס לצניחה בשטח הכיבוש הגרמני שבצפון ‏ איטליה. לפי התכנית היה אמור לצנוח באזור פרארה אך הטייסים טעו ‏ בדרכם והוא צנח באזור מבוצר של הצבא הגרמני ונפל בשבי. הוא הועבר ‏ למחנה שבויים בגרמניה ומשם הוחזר לוורונה שבאיטליה וישב כחודש ימים ‏ כלוא במרתף של האס-אס. באוקטובר הועבר למחנה ההשמדה דאכאו ושם ‏ הוצא להורג ביום ב' בכסלו תש"ה (18.11.1944). מקום קבורתו לא נודע. ‏ השאיר אחריו אישה, שתי בנות, אם, אחות ואח. באזכרה לאחר מותו אמר ‏ חברו אליעזר רגב בין השאר: "אינני יודע שליח אשר בא במגע עם כל-כך ‏ הרבה גולים. הוא פעל והשפיע בין יהודי גרמניה, צרפת, הולנד, אמריקה, ‏ מצרים ועיראק ולכל ענף מצא את הניב המבטא אותו ופעל כאילו מתוכו ‏ יצא. היהודים באותה ארץ ראו בו אחד משלהם, ללא חיץ ומחיצה. אבל ‏ הסגולה החשובה ביותר המציינת ביותר את אופיו היא אהבה עצומה ליקום, ‏ לטבע, לאדם, ליהודי. הוא הירבה בנסיעות במסגרת תפקידו ובילה מעט זמן ‏ בבית. חשנו בהעדרו אך ידענו, ביום רע, ביום של זעזועים, יהי מי שיעמוד ‏ בפרץ".‏ על שמו ולזכרו נקרא קיבוץ נצר סירני; כן נושאים את שמו בית התרבות של ‏ גבעת ברנר, רחובות ברחבי הארץ ועוד. שמו הונצח גם בספרים "תולדות ‏ ההגנה"; "מגן בסתר"; "האביב הקדוש" ו"השליח".‏ סירני חיים (אנצו), יהי זכרו ברוך.‏