ישראל בר-לב

בן שאול ומינה, ילידי פולין, שהגיעו בתום מלחמת-העולם השניה למחנות ‏ הכשרה בגרמניה ומשם עלו לישראל במסגרת קבוצת "הכובש", באנייה ‏ ‏"יציאת אירופה", והתיישבו בקיבוץ גבעת-חיים. ישראל נולד ביום ג' באב ‏ תש"ח (8.8.1948) בגבעת-חיים והיה הבן הראשון לחברי קבוצת "הכובש". ‏ ישראל גדל בגבעת-חיים והשלים את לימודיו היסודיים והתיכוניים בבית-‏ הספר בגבעת-חיים איחוד. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד" והדריך ‏ חניכים בקבוצות צעירות יותר. ישראל אהב מאוד לטייל בארץ ועשה זאת ‏ בכל הזדמנות ובכל חופשת קיץ. ככל בני גילו הגיע אל סף נעוריו בימי מערכת ‏ ‏"קדש" והתקופה חישלה את אופיו ובגרה אותו. מילדותו ידע טעמן של ‏ מלחמות ישראל. בשנת 1966, לאחר שסיים את לימודיו, הצטרף לגרעין בני-‏ קיבוצים שיצא לשנת שירות שלישית בקבוצת שדה-בוקר, כי ידע את ‏ האחריות המוטלת עליו. בשדה-בוקר עבד במטעים ובמוסך מכונות חקלאיות ‏ והיה פעיל בתחום התרבות. הוא היה אהוב ומקובל על כל החברים.‏ ישראל התגייס לצה"ל בנובמבר 1967 והתנדב לשרת בסיירת הצנחנים, אשר ‏ כבר שרתו בה חבריו לכיתה. עם הסיירת עבר קורס מ"כים, קורס חבלה ועוד. ‏ ביום ט"ו בשבט תש"ל (22.1.1970) נפל סמל ישראל בר-לב בקרב הפשיטה על ‏ האי שדואן והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבעת-חיים (איחוד).‏ בעלון "בתוכנו", שהוציא קיבוץ גבעת-חיים (איחוד) מוקדשים עמודים אחדים ‏ לזכרו‎;‎‏ הוריו הוציאו לאור קונטרס לזכרו - צרור מכתבים על ישראל אחרי ‏ נפלו - למען יהי כזר על קברו.‏ בר-לב ישראל, יהי זכרו ברוך.‏