מרדכי דהן (אזולאי)

בן דניס ומאיר, נולד ביום כ"ב באדר א' תשכ"ב (26.2.1962), בקריית מלאכי. בן ‏ שלוש וחצי שנים היה מוטי כשנהרג אביו בתאונת דרכים, ועול פרנסת ‏ המשפחה נפל על אמו. הוא גדל והתחנך בקריית מלאכי, בבית-הספר היסודי ‏ ובבית-הספר התיכון. הוא הצטרף לגרעין "לקט" של הנח"ל, שנועד להקים את ‏ קיבוץ תובל בגליל. בבית-הספר התיכון נבחר מוטי כיו"ר מועצת התלמידים, ‏ ובתפקידו זה גילה כושר מנהיגות ויכולת להתמודד עם קשיים ואתגרים. הוא ‏ הקדיש מזמנו להדרכת נוער, במסגרת תנועת "הצופים", וכמדריך השפיע רבות ‏ על חניכיו הצעירים באהבת המולדת שלו, בנכונותו לעזור לזולת ולעמוד לימין ‏ החלש. מוטי התעניין באמנות הקולנוע והצטרף לחוג חובבי קולנוע, אהב ‏ מוסיקה ועסק בענפי ספורט שונים.‏ ביולי שנת 1981 התגייס מוטי, ושירת בנח"ל מוצנח. כשהחלה מלחמת שלום ‏ הגליל, בבוקר היום השני לקרבות, הוא יצא עם יחידתו בנחתת, צפונית לעיר ‏ צידון. לאחר שנחתו, התקדם הכוח לכיוון דאמור. סמוך לכפר ראס נבי-יונס ‏ הגיח לפתע רכב של מחבלים, נפתחה אש מן הרכב ומן הבתים הסמוכים ‏ וחיילים אחדים מכוח הצנחנים נפגעו, ביניהם היה מוטי. הוא נפל ביום ט"ז ‏ בסיוון תשמ"ב (7.6.1982). בן 20 שנים היה מוטי במותו.‏ אחרי שנפל, כתב מפקד יחידתו למשפחה: "הנכם שייכים למשפחת הנח"ל ‏ המוצנח המפוארת, שהקריבה קורבנות רבים על מזבח העם והמדינה. חיילי ‏ הגדוד, חבריו ומפקדיו של מוטי, ימשיכו ללכת בדרך ההתנדבות, האומץ ‏ וההקרבה, כדי לבצר את ביטחון העם".‏ שר הביטחון אריאל שרון כתב למשפחה: "מרדכי היה חבר גרעין נח"ל, מסור ‏ ואחראי, בעל לב זהב, אהוב על חבריו בתנועה, בגרעין ובמחלקה, ביצע את ‏ המשימות שהוטלו עליו באופן הטוב ביותר".‏ מוטי הועלה לדרגת רב"ט אחרי מותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות ‏ הצבאי בכפר ורבורג. הוא השאיר אחריו אם וארבע אחיות. למחרת נפילתו ‏ נולדה לו אחות נוספת, שנקראה בשם - מוטל. גרעין הקיבוץ בתובל הוציא ‏ לאור חוברת לזכרו. על-שמו הוכנס ספר תורה בבית-כנסת בקריית מלאכי.‏ מרדכי (מוטי) דהן (אזולאי), יהי זכרו ברוך.‏