אהוד חורב

בן שמואל ואסתר. נולד ביום ה' בניסן תשי"ז (26.4.1957) בפתח-תקוה. גדל ‏ בנוה-מונוסון. היה ילד נבון, זהיר עצמאי ובעל מזג נוח. אהוד למד ‏ בבית-הספר היסודי שבמקום-מגוריו. בגיל תשע וחצי יצא עם הוריו לטנזניה ‏ שבאפריקה המזרחית. שם אמור היה ללמוד בבית-ספר ששפת-ההוראה בו ‏ אנגלית. אביו הכין אותו לכך, ותוך חמישה שבועות למד את יסודות השפה ‏ הזרה והיה מוכן להיקלט בתוך הסביבה החדשה, ששבה הוכחו הן כושרו הרב ‏ ללימודים והן יכולתו לרכוש, תוך פרק-זמן קצר, את אהדתם של חברים ‏ לספסל-הלימודים.‏ באוגוסט 1968 שבה המשפחה לנוה-מונוסון, ואודי חזר אל חבריו בלא כל ‏ קשיי-הסתגלות. אבל היה עליו להחליף את האקלים החברתי מחדש. בשנת ‏ ‏1970 העתיקה המשפחה את מגוריה לירושלים, ואודי נמנה עם התלמידים ‏ הראשונים של בית-הספר 'יד למורה' שברמת-אשכול. בצד הלימודים היו ‏ לאודי שני תחומי-התעניינות עיקריים: הוא עסק בספורט והיה חבר בקבוצת ‏ הנוער של 'הפועל' ירושלים בכדורעף; הוא מצא סיפוק בכל מלאכה, שהייתה ‏ קשורה בטכניקה. נטייתו לכל הקשור בטכניקה הדריכה את הוריו של אודי ‏ לרשום אותו בבית-הספר המקצועי 'אורט' - במגמת האלקטרוניקה. ‏ משום-מה, בית-ספר זה לא דיבר אל לבו, והוא עבר לחות הנוער הציוני ‏ שבירושלים.‏ בהתקרב מועד הגיוס נרשם לקורס לאלקטרוניקה של חיל-האויר. אודי עמד ‏ בהצלחה במבחנים לקרת קורס צות-אויר. בראשית פברואר 1976 נכנס ‏ לבית-הספר לטיס וקרוב לחמישה חודשים עשה את הלימודים הקשים ‏ ורוויי-המתח. כאשר נשר, לבסוף, כרבים אחרים, לא נעתר להצעות להישאר ‏ בחיל-האויר כאלקטרונאי או כנוט. הוא עמד על כך, שמקומו בחיל לוחם. הוא ‏ הצטרף לחיל-הצנחנים, ובספטמבר 1976 סיים קורס-צניחה.‏ על-אף המאמצים והתלאות, שהיו מנת-חלקו, היה אהוד, מאושר וגאה על ‏ השתייכותו לחיל זה. ואולם פתיל-חייו כבה לפתע כאשר נפל בעת מילוי ‏ תפקידו - ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977). הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים ושני ‏ אחים.‏ חורב אהוד ('אודי'), יהי זכרו ברוך.‏