יעקב ברונזברג

יעקב (קובי), בן שרה ואליעזר, נולד ביום כ"ד באלול תשי"ד (22.9.1954) ‏ בעפולה. הוא למד בבית-הספר היסודי "בית-יצחק" בגבעת המורה, ואחרי-כן ‏ סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המחוזי בעפולה, במגמה ההומנית. יעקב ‏ היה תלמיד חרוץ ושקדן, אהוב על מוריו ועל חבריו. מורהו מעיד עליו, שהיה ‏ ‏"נער חביב, נוח לבריות ומקובל על הכול". חובב ספורט היה, חסון ורחב ‏ כתפיים, בעל כושר-גופני מעולה, ונמנה עם חברי החוג להרמת משקולות. ‏ יעקב הצטיין במידות טובות, נעים הליכות וטוב-לב, חבר נאמן ואדם המוכן ‏ תמיד לעזור לזולת. פיקח ונבון היה ומבטו נמרץ ותקיף. הוא היה בן נאמן ‏ ומסור להוריו. רחש להם כבוד, התחשב בדעתם ודאג לרווחתם.‏ יעקב גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972, והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות השתלם בקורס צניחה, והיה לצנחן גאה בחיל שלו. הוא היה אחראי ‏ ומסור לתפקידו ושימש דוגמה לחבריו בסבילותו, בהתמדתו ובהתנהגותו, ‏ שהייתה למופת. בכל ימי שירותו הצבאי לא הוגשה נגדו אפילו תלונה אחת. ‏ בתקופת שירותו הרחק מהבית השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב ‏ מכתבים הביתה, אך לא סיפר בהם דבר על האימונים המפרכים, כדי להרחיק ‏ דאגה מלב הוריו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו לחזית ‏ בסיני, שם השתתף יעקב בקרבות הבלימה נגד המצרים.‏ בקרב שהתחולל ביום 17.10.1973 ליד "החווה הסינית", נפצע יעקב בראשו. ‏ ארבעה ימים נאבק על חייו, אך ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), נפטר. ‏ הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעפולה. השאיר אחריו אב. אם ‏ ושני אחים. לאחר נפלו הועלה לדרגת רב-טוראי.‏ הוריו הקימו לזכרו פינת זיכרון בבית-הכנסת בעפולה.‏ ברונזברג יעקב, יהי זכרו ברוך.‏