ניל בן-עטר

בן פרל ורחמים (ריימונד). נולד ביום י"ד בטבת תשכ"ז (28.12.1966) בסולסברי ‏ שברודזיה. כשהיה ניל בן ארבע נפטר אביו לאחר מחלה ממושכת. לניל היה ‏ קשה מאוד להתמודד עם העובדה, שלא הכיר בעצם, את אביו, עובדה ‏ שהביאה לכך שהיחסים בינו לבין אמו ואחותו היו הדוקים ועמוקים ביותר, ‏ כאילו ביקשו לצמצם את החסר. בשנת 1976, בהיות ניל בן תשע, עלה ארצה ‏ עם משפחתו, היישר לקיבוץ כפר הנשיא שבגליל העליון. ניל, נער ג'ינג'י שופע ‏ נמשים וחיוכים, היה בעל חוש הומור מיוחד במינו, ובזכותו היה אהוב מאוד ‏ על חבריו, שהיו מוקד המשיכה שלו לבית-הספר, כי את הלימודים הוא לא כל ‏ כך חיבב. ניל למד עד כיתה ו' בבית-הספר היסודי שבקיבוצו, כפר הנשיא ‏ ואחר-כך עבר ללמוד בחטיבת הביניים ובתיכון - במגמה הומנית - בבית-הספר ‏ האזורי 'עמק החולה'.‏ ניל אהב מאוד את עבודת האדמה, ומגיל צעיר נטל חלק בעבודות החקלאיות. ‏ במיוחד היה אהוב עליו ענף הכותנה. לפני שהתגייס לצבא, וכן בעת החופשות ‏ למיניהן, הוא עבד בכותנה. תיארו חבר בחוברת שיצאה לאור לאחר מותו: ‏ ‏"רוכב דרך לילות קיץ מאובקים, ברכב כבד ממוזג-אוויר ומוסיקת לילה. פולח ‏ בלהבים כבדים אדמה דשנה, ילד. חורש כמו כל הגדולים או נוהג בקטפת, ענן ‏ אבק ושמש מי אתה, מי? כמו נסתר מאחורי הבלורית האדומה..." הנהיגה ‏ הייתה אהובה על ניל. מלבד הנסיעה בטרקטור בשדות הכותנה, הוא התנדב ‏ תמיד להסיע, "להקפיץ" מישהו למקום כלשהו. על ניל, כך מעידה משפחתו, ‏ לא היה אפשר לכעוס, גם כשנעלם באורח פלא דווקא בעת שטיפת כלים. הוא ‏ היה עושה זאת באלגנטיות רבה, שרק העלתה חיוך על פני הסובבים אותו.‏ ניל גויס לצה"ל בנובמבר 1985. אחותו, בלינדה, הפצירה בו שישרת כמוה ‏ בחיל הים, אך הוא בחר בחיל-הצנחנים. החלטתו זו גרמה מבוכה והתלבטויות ‏ רבות במשפחתו. האם חששה מפני חיל קרבי, אולם לבסוף הכריע רצונו של ‏ ניל את הכף. במהלך הטירונות חשש ניל שכוחו לא יעמוד לו באימונים ‏ הקשים. הוא כתב מכתבים רבים לאמו מן הצבא, ובהם רמז על קשייו, אך לא ‏ פירטם. אחותו שימשה לו 'כותל מערבי' ולה סיפר על תלאותיו. בסיום מסע ‏ הכומתה במצדה נשם ניל לרווחה. לשמחתו הרבה המשיך לפלוגת 'עורב' בחיל ‏ הצנחנים. הוא נשלח לקורס מ"כים ובמהלכו נהרג.‏ ביום ט' בסיוון תשמ"ו (16.6.1986) נפל ניל בעת מילוי תפקידו. הוא נסע עם ‏ חבריו מפלוגת 'עורב' בכביש מעלה אפרים לעבר הבקעה - דרך רבת עקומות ‏ וירידות. במהלך הנסיעה נסע נהג המשאית בהילוך גבוה מדי ובירידה ממעלה ‏ אפרים ניסה הנהג לבלום את הרכב, ולא הצליח. המשאית התהפכה ונפלה ‏ לתהום של כ15- מטרים. בתאונה נהרגו שלושה חיילים, וביניהם ניל. בן תשע-‏ עשרה היה במותו. ‏ ניל הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית-העלמין של קיבוץ כפר הנשיא. ‏ השאיר אחריו אם ואחות - בלינדה.‏ מפקדו כתב למשפחה השכולה: "ניל אך זמן קצר שירת בצבא, אך בזמן הקצר ‏ בלט באופיו הנוח, בחברות הנפלאה שהעניק לחבריו, בחריצותו ובנכונותו ‏ לבצע כל משימה. נכונות זו היא שעשתה אותו חביב על מפקדיו וחבריו".‏ ניל בן-עטר, יהי זכרו ברוך.‏