זיו ברגור

זיו נפל בעת מילוי תפקידו, בתאונת דרכים, כאשר נהגו נרדם, ב - 1 במאי ‏ ‏1996, לאחר שסיים תרגיל פלוגתי שנערך במשך כל הלילה. זיו החל את ‏ שירותו בצנחנים בפלוגת מסלול - נובמבר 1991 ונפל בהיותו מפקד פלוגת ‏ מסלול - אוגוסט 1995, גדוד צפע (202), בחטיבת הצנחנים.‏ זיו נולד ב - 28 ביוני 1973 ברמת השרון להוריו שרית ויונה והצטרף לאחותו ‏ איילת, אשר הייתה כבר כמעט בת ארבע שנים ביום הולדתו. ‏ זיו למד בבתי-הספר ברמת השרון, בית-ספר "גולן", חטיבת עלומים ‏ ובית-הספר התיכון ע"ש "אלון", שם סיים בגרות במגמה פיסיקלית, לאחר ‏ שלמד שנה ראשונה במגמה מוסיקלית, בזכות היותו מנגן בגיטרה קלאסית. ‏ בתקופת ילדותו ונערותו היה זיו חניך בתנועת הנוער העובד והלומד במושבה, ‏ ועסק בהדרכה בשנות לימודיו בתיכון. זיו הספיק בחייו הקצרים להצטרף ‏ לנסיעותיה של המשפחה לחו"ל, במסגרת עבודתו של אביו, ושהה תקופה של ‏ שנתיים בפיליפינים, טייל בקניה ובמספר מדינות באירופה.‏ בשמונה-עשרה שנות חייו הראשונות הכשיר את עצמו באופן בלתי מודע ‏ לארבע וחצי שנות שירותו הצבאי - טירונות, אימון מתקדם, קורס סמלים, ‏ קצונה, פיקוד על "צוות זיו" בפלחי"ק, שתי תקופות שירות בלבנון ולבסוף ‏ פיקוד על פלוגת מסלול בגדוד 202 בצנחנים. קרוב לגיל 23 כבר היה מודל ‏ לחיקוי לפיקודיו הלוחמים וחבר לעמיתיו המפקדים. ‏ על פי כל העדויות ועל אף גילו הצעיר, היה זיו מפקד מיוחד במינו. היה בו ‏ שילוב בלתי רגיל של מסירות לתפקיד, מקצועיות צבאית, אנושיות וצניעות. ‏ מעל לכל היה מפקד-מחנך, שלא הכיר את המושג "ראש קטן". כל דבר שעשה ‏ נבע מאמונתו הבלתי ניתנת לערעור, ש"אני ואתה נשנה את העולם" וזאת ‏ כתשובה לאלו ש"בחרו לשבת על הגדר" (ציטוטים מכתביו האישיים). ‏ זיו, שהיה המ"פ הצעיר ביותר בצנחנים בזמן כניסתו לתפקיד, ראה את המשך ‏ דרכו בחיים בתחום החינוך. הוא היה מ"ילדי השמנת" של רמת-השרון, אשר ‏ עבורו, כמו עבור חבריו וחברותיו הטובים, הייתה עדיין הציונות ערך ולא ‏ עלבון. התמסרותו לאמונתו, לתפקידו, לפיקודיו ולחבריו היתה מוחלטת ואין ‏ דוגמא טובה יותר מאשר ההתנסות בעת הפיגוע בצומת בית-ליד. הוא היה ‏ נתון כל כולו לפעולות החילוץ של חייליו שנפגעו ולכן לא טרח ליידע את ‏ הוריו על מצבו במשך ארבע שעות, שהרי כדבריו: "לא חשבתי עליכם בכלל, ‏ אלא על ההורים של החיילים שלי שנפלו ונפגעו". ‏ לאחר מותו מצאנו בניירותיו: "אינני נמצא בעולמנו על מנת לשמור על חיי, ‏ אלא על מנת להגן על נפש הזולת". כך חי זיו בשנותיו האחרונות וכך הוא ‏ נלקח מאיתנו מוקדם מדי!‏ הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין ברמת השרון. ‏ בר-גור זיו, יהי זכרו ברוך.‏