עמיחי ברוצ'ינר

בן מאיר ואסתר. נולד ביום כ"ה במרחשון תש"ז (19.11.1946) בקיבוץ ניר-עם. ‏ בהגיעו לגיל חמש עברו הוריו למושב משמר-השבעה (שליד בית-דגן), שם עבד ‏ האב במכון המרכזי של השירות המטאורולוגי. סיים שם את לימודיו בבית-‏ ספר יסודי על-שם רמז‎;‎‏ לאחר מכן למד בבית-ספר מקצועי "אורט" אשר בלוד. ‏ למד גם בשיעורי-הערב ב"טכניקום". מקצועו היה מסגרות. היה מאוהבי ‏ הספורט. הרבה לעסוק בציור בשעות הפנאי. ‏ גויס לצה"ל בפברואר 1965 ושירת בחיל-הצנחנים. עבר בהצלחה קורס-קצינים ‏ ולאחר מכן הוצב ל"גולני". מאחר והיה קשור מאוד ליחידתו בחיל-הצנחנים ‏ עשה את כל המאמצים כדי שיוחזר אליה ואמנם בקשתו זו נתקבלה בהתחייבו ‏ לשרת שירות-קבע כמה שנים לאחר שירותו הסדיר. ‏ לפני שסיים את שירות-החובה פרצה מלחמת ששת הימים, וביום הראשון ‏ לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), בעת ההסתערות על משלטי צומת ‏ רפיח, נפל והובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר ‏ זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. ‏ מפקדיו ציינוהו כקצין חרוץ ומסור שמילא כל תפקיד ביעילות הראויה לשבח. ‏ ב"תלמים", ירחון תנועת המושבים, בחוברת שהוקדשה לבנים ולחברים ‏ שנפלו במלחמה, הועלה זכרו. כתום שנה לנפלו הוציאה המשפחה חוברת ‏ בשם "דפים לזכרו של צנחן". כן הוזכר ב"מלחמות הצנחנים" לאורי מילשטיין ‏ ודברים עליו הובאו בעלון פלוגה א'.‏ ברוצ'ינר עמיחי, יהי זכרו ברוך.‏