זאב ברנט

בן דינה ורפאל (פרי). נולד בתל אביב ביום כ"ז בשבט תש"ל (3.1.1970). זאב ‏ נקרא על-שם דודו זאב כהן, שנפל במלחמת ששת-הימים. הוא היה ילד מלא ‏ שמחת חיים, שקט, מנומס, אהוב על מוריו וחבריו, ובמיוחד על הבנות. את ‏ לימודיו החל בבית-הספר היסודי 'דיזנגוף' בעיר הולדתו וסיימם בתיכון עירוני ‏ ה'. זאב היה נער גבה קומה, יפה תואר ומוכשר והצטיין כספורטאי. בטיולי ‏ בית-הספר נשא נשק ועזר למתקשים. הוא היה תלמיד טוב ומצליח, אך לא ‏ מתנשא. מילדותו אהב את הים, וכשגדל נהג לצאת יום-יום לחוף עם גלשונו, ‏ בקיץ ובחורף ולגלוש בין הגלים. זאב היה חבר בצופי-ים ובמועדון הקייקים ‏ בירקון וגם שיחק כדורגל. הוא אף ניגן בפסנתר והיטיב לצייר.‏ ביולי 1988 התגייס לצה"ל ונתקבל לחטיבת הצנחנים. אחרי האימון הבסיסי ‏ המפרך עבר קורס מ"כים והועלה לדרגת סמל. הוא הצטיין בתפקידו, שבו נתן ‏ ביטוי לכושר מנהיגותו. ‏ ביום ה' באלול תש"ן (26.8.1990), בעת מילוי תפקידו המבצעי ברצועת ‏ הביטחון, סמוך למטולה, נפגע זאב תוך נסיעה בג'יפ קרבי ומת מפצעיו. הוא ‏ נטמן בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים ואח - מקס.‏ במכתב תנחומים להורים כתב מפקד יחידתו: "בנכם היה חייל מוביל ביחידה ‏ והיה אהוב על חייליה ומפקדיה כאחד. היה בעל יכולת מבצעית ומקצועית ‏ גבוהה, רצון ומוטיבציה, שבאו לידי ביטוי בכל מעשיו. זאב נפל בפעילות ‏ מבצעית, שמטרתה להגן על יישובי הצפון, ואשר לשמה ולמענה השקיע את ‏ זמנו ומרצו. תמיד נוקיר את זכרו וננצור ונשמור אותו בלבנו ובמעשינו."‏ זאב (דובי) ברנט, יהי זכרו ברוך.‏