מרקו - מאיר ברנשטיין

תאריך לידה:
03 ביולי 1967
תאריך נפילה:
04 במאי 1988
דרגה:
סמל
שנת נפילה:
1988
תקופת נפילה:
היציאה מלבנון, האינתפאדה ועד היום
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 202
מקום קבורה:
נהריה
קורות חיים:
בן פרידה ואדוארד. נולד ביום כ"ה בסיוון תשכ"ז (3.7.1967) בעיר קאונוס ‏ בליטא (ברית-המועצות לשעבר). כבר בהיותו בגן-הילדים גילה כישרונות ‏ מוסיקליים והמחנכות המליצו להעניק לו חינוך מוסיקלי. בשנת 1974 החל ‏ מרקו ללמוד בבית-ספר יסודי ובמקביל למד מוסיקה. אך יותר מכל אהב ‏ ספורט, בייחוד היאבקות, אגרוף, קארטה ושחייה. בסופו של דבר גברה אהבת ‏ הספורט על אהבת המוסיקה ומרקו ויתר על המשך חינוכו המוסיקלי. בבית-‏ הספר היה מרקו אהוב על חבריו התלמידים וגילה סימני מנהיגות מובהקים. ‏ בהיותו ילד חזק ואמיץ יצא תמיד להגנת התלמידים היהודיים מפני ‏ התנכלויות חבריהם הלא-יהודים. בשנת 1972, כששמע על רצח הספורטאים ‏ היהודים באולימפיאדת מינכן, נשבע לנקום ברוצחים כשיגדל (הוא היה אז בן ‏ חמש). כעבור זמן-מה דרש שימולו אותו כדי שיהיה 'יהודי אמיתי'. זמן קצר ‏ לפני עלותו לארץ הציע לו שכנו, קצין סובייטי שעמד על סגולותיו, ללמוד ‏ בבית-ספר לקצינים בצבא הסובייטי. תשובתו של מרקו הייתה: "תודה, אני ‏ אסע לישראל ואהיה קצין בצה"ל".‏ מרקו עלה ארצה עם הוריו ב1980-, בהיותו בן שלוש-עשרה. אביו סיפר, כי רק ‏ בזכות בנו הצעיר לא נשארה המשפחה בווינה, בדרכה לארץ, כפי שנהגו ‏ באותה התקופה מרבית העולים מברית-המועצות. המשפחה השתקעה בנהריה ‏ והאב מצא עבודה כפועל במפעל של תע"ש. מרקו סיים את לימודיו בבית-‏ הספר המקיף העירוני בשיתוף רשת 'עמל', במגמת מכניקה. מאיר (או מרקו ‏ כפי שכונה בפי כול) היה ספורטאי מצטיין, ובמסגרת אגודתו, 'כפפות הזהב', ‏ זכה באליפות ישראל לנוער באגרוף. הוא שיחק גם כדורגל וטניס. עסק ‏ בשחייה ובגלישה, ושנתיים למד נגינה בפסנתר. מרקו היה חביב הנוער ‏ בנהריה ומגיל צעיר גילה רצון חזק ותכונות של מנהיגות.‏ כיאה לספורטאי מובהק, השתתף מרקו לפני גיוסו בחוג קדם-צבאי לשיפור ‏ כושר וסיימו בהצטיינות. הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1986 ונמצא כשיר ‏ לשרת בחטיבת הצנחנים. מרקו עבר מסלול אימונים של צנחנים וסיים ‏ בהצלחה קורס מכ"ים. בתום הקורס הועלה לדרגת סמל ושובץ בפלוגה ‏ המסייעת, פלוגת סמלים נבחרת. בתקופת שירותו בעזה עבר חוויה קשה ‏ כאשר מחבל חמוש בגרזן הגיח לעברו מאחת הסמטאות והתנפל עליו. מרקו ‏ הספורטאי נאבק עמו וחיש מהר גבר עליו. בעקבות תקרית זו קיבלו ראש ‏ הממשלה דאז, יצחק שמיר, לשיחה אישית. ‏ ביום י"ז באייר תשמ"ח (4.5.1988) נפל בקרב בלבנון, בעת שיחידתו יצאה ‏ לפשיטה על בסיס מחבלים בכפר מיידון שבשולי אזור הביטחון בגבול לבנון. ‏ הייתה זו פעולה משולבת רבת היקף, שבה השתתפו מלבד כוחות חיל-הרגלים ‏ גם תותחנים, יחידות שריון, הנדסה וחיל-אוויר. הצנחנים ביצעו פעולת טיהור ‏ מעולה בכפר, אחרי מסע התקרבות שקט ליעד. בהיתקלות הראשונה עם ‏ מחבלי החיזבאללה בכניסה לכפר נפגע מרקו בראשו מכדור אויב ונהרג, בעודו ‏ מחפה על חבריו המסתערים. הוא נטמן בבית-העלמין הצבאי בנהריה. הותיר ‏ אחריו הורים ואח - יורי.‏ בדברי ההספד על קברו ציין מפקדו, כי מרקו שאף להגיע לקורס קצינים ‏ והצטיין ברצינות גישתו ובמסירותו לחבריו וליחידה. בהלווייתו השתתפו ‏ אלופי הצפון והמרכז. ראש עיריית נהריה דאז (ששיכל בעצמו את בנו בקרב ‏ בלבנון) ציין, כי "מרקו וחבריו הם דוגמה שאפשר להתפאר בה". אחיו של ‏ מרקו, יורי, איש שריון שנפצע במבצע שלום הגליל והגיע ללוויה מארצות-‏ הברית, אמר על קברו: "אחי, אני גאה בך". במכתב התנחומים למשפחה כתב ‏ שר הביטחון יצחק רבין כי מרקו "היה חייל מצוין. התנדב לכל משימה ואהוב ‏ על כל מי שהכירו".‏ לאחר מותו נטע ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא עץ לזכרו ביער של הקרן ‏ הקיימת.‏ מרקו (מאיר) ברנשטיין, יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 43הדלק נר
  • אילן לייב  (31/01/2017 00:57)
    מרקו הגיע לכיתה ט' עולה חדש מליטא והפך להיות החבר הכי טוב שלי ,היה ילד טוב. היה מתאגרף מוכשר, זכור לי שהטיול שנתי היה לנו ריב עם בית ספר אחר ומישהו ניסה לתת אגרוף למאיר מאיר התחמק באגרוף אחד סיים את הריב כששבר לבחור את הלסט. זו הפעם היחידה שראיתי אותו רב. יש לי מספר זכרונות ממנו, שהיינו ביחד בטיול באילת 4 חברים בגיל 13 ושבשבוע שנהרג פגשתי אותו ביום העצמאות וסיפר לי שהוא אוהב את הצבא. חבל שהלך כל כך צעיר.
  • מוטו  (09/05/2020 19:00)
    קקשר המפ והמגד שהושער להדרכה והפך לקצין אני ממש רציתי לבוא וגם בבופור היינו יחד האריה זה היה שמו וכאריה נמשיך דרכך תודה ולהורים סליחה שלא היינו שם בתפקידו וקרה מה שקרה