דוד - צבי דוייטש

תאריך לידה:
11 באוקטובר 1970
תאריך נפילה:
17 ביולי 1991
דרגה:
רב"ט
שנת נפילה:
1991
תקופת נפילה:
היציאה מלבנון, האינתפאדה ועד היום
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 50
מקום קבורה:
הר-הרצל
קורות חיים:
בן שרה וחיים. נולד ביום י"א בתשרי תשל"א (11.10.1970) בירושלים. שמו ‏ ניתן לו על שם בן-דוד האב, דוד גלעדי ז"ל שנהרג בקרב על ירושלים במלחמת ‏ ששת-הימים. שמו השני, צבי, ניתן על שם אבי-סבתו מצד אמו. הוא התחיל ‏ את לימודיו בניו ג'רסי שבארצות-הברית, לשם נסעו הוריו לצורך השתלמות ‏ האב, המשיכם בבית-הספר היסודי 'נוה עציון' שבשכונת בית וגן בירושלים, ‏ וסיימם בישיבה התיכונית 'נתיב-מאיר' בירושלים. לאחר-מכן הצטרף לישיבת ‏ ההסדר 'הר-עציון' שבאלון שבות בגוש עציון. כשהתחיל ללמוד בבית-הספר ‏ התיכון, עברה המשפחה ליישוב נוה דניאל שבגוש עציון ונמנתה עם מייסדיו. ‏ למרות המרחק, נשאר דודי ללמוד בשכונה, ושמר על קשר הדוק עם חברי ‏ ילדותו.‏ מנהיגותו הטבעית בלטה הן ביישוב והן בתנועת 'בני עקיבא', שם היה פעיל ‏ כחניך וכמדריך. דודי עשה לילות כימים בעבודתו בשבט. הוא היה חושב ‏ ומתכנן כיצד לפעול. בתקופת לימודיו בישיבה הרבה להתלבט בבעיות חינוך, ‏ וסבר שיש להשקיע בתחום החינוך לערכים במידה לא פחותה מאשר בתחום ‏ הלימודים. דודי אהב ספרות וספורט ובילדותו שיחק בקבוצת הכדורסל של ‏ ‏'אליצור'. הוא אהב את לימודי הגמרא, והתעניין בספרי מחשבת ישראל. ‏ ספרים רבים שרכש מסומנים בהערותיו. בשנותיו האחרונות התחיל להאזין ‏ למוסיקה קלאסית ונפתח לתחום זה. לפני גיוסו לצה"ל נסע עם חברו לטיול ‏ בפולין וברומניה. הוא הקדיש מחשבה רבה לקראת הטיול, ובחר בקפידה את ‏ הקבוצה שהצטרף אליה, 'מבוגרים שחוזרים למקומות'. כשהגיע זמנו להתגייס, ‏ התלבט בין הצטרפות לחטיבת גבעתי לבין הצטרפות לחטיבת הצנחנים, ‏ וכדרכו במהלך כל חייו הגיע להחלטה בכוחות עצמו ולאחר שיקול דעת ‏ מעמיק.‏ הוא גויס לצה"ל בראשית יולי 1989 והתנדב לחיל הצנחנים. הוא עבר טירונות ‏ וקורס צניחה, וסיים קורס מ"כים בציון מעולה. להערכת מפקדו הוא היה חייל ‏ מצטיין כלוחם ומבחינה חברתית.‏ ביום ו' באב תשנ"א (17.7.1991), באזור קיבוץ יפתח, נפל דודי בעת מילוי ‏ תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. ‏ השאיר אחריו הורים ושני אחים - אורי ויעקב.‏ בהספד לזכרו אמר הרב יעקב פישר: "כמה אהבה הייתה בו בדודי שלנו. איזו ‏ רעות טובה ונעימה ידע להרעיף על כל סביבתו וחברתו. לכול ויתר, לכולם ‏ התייחס בסלחנות ובהבנה, לעצמו - בשום אופן לא. אנחנו עמדנו משתאים ‏ לא פעם נוכח שקידתו והתמדתו הנפלאות בתורה, אל מול עוצמת הרוח ‏ שבאה לידי ביטוי בעבודת ה' שלו, בתפילה ובלימוד באוהלי הצנחנים ובבית ‏ המדרש".‏ כתב חברו יועד אהרוני: "באותם רגעים שאתך הייתי, ובהם חיוך מיוחד ‏ ראיתי, חיוך שכולו אומר אהבה ושמחה, שמלא התלבטויות ומעט מבוכה, ‏ חיוך המביע המון מחשבה עם רצון לקבל וחדוות נתינה, חיוך היודע לשלב ‏ אור ורצינות, שרואה דברים כהווייתם ומקדיש להם את מלוא ההתבוננות." ‏ ישיבת הר עציון הוציאה לזכרו גיליון של 'עלון שבות' ובו מאמרים עיוניים ‏ לזכרו, מאמרים ורעיונות שכתב דודי, ודברים לזכרו.‏ דוד-צבי ('דודי') דויטש, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 30הדלק נר