שי וולשטין

שי, בן זיוה ואברהם, נולד ביום כ"ט בשבט תשל"ב, 8.2.1972, בחדרה.‏ שי למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני". עם סיום לימודיו היסודיים התעקש ‏ להמשיך ב"קרית יעקב הרצוג" בכפר סבא. חבריו בקריה גילו בו תכונות של ‏ מנהיגות ומאידך את טוב לבו וצניעותו. בהמשך למד שי במדרשיית נועם ‏ בפרדס חנה. כאן לא פסק מפעילותו הציבורית ומדאגתו לחבריו, כאילו ראה ‏ בזאת שליחות. כל שנות לימודיו במדרשייה היה בוועד המחזור. בשנת ‏ הלימודים האחרונה הבטיח להוריו לחדול מפעילותו הציבורית ולהתמסר ‏ ללימודים. באחת הפעמים, כשניגש לרבו לבקש עזרה עבור חבר, הזכיר לו ‏ הרב את ההבטחה להוריו. תשובתו של שי היתה: "לא הבטחתי לחדול להיות ‏ בן אדם". לאחר סיום הלימודים במדרשייה, ואחרי התלבטויות ומספר ‏ ניסיונות, החליט ללמוד ביישוב עלי שבשומרון, החלטה שהיה שלם עמה גם ‏ בשנים הבאות.‏ בין הדברים שאיפיינו את שי בלטה אהבתו לנגינה ושירה. בשנות ילדותו עסק ‏ בנגינה ובמשחק. שי התחנך בתנועת בני-עקיבא ואף לקח חלק בהדרכה. ‏ אהבתו לארץ ישראל התאפיינה בין היתר בטיולים הרבים שערך.‏ דאגתו להוריו ולאחיו ויחסו לכל בני המשפחה היו לשם דבר. "לא להטריח ‏ ולעשות לכולם רק טוב", זו הייתה דרכו.‏ לקראת גיוסו לצה"ל התלבט שי באיזו יחידה יוכל להביא עצמו לידי ביטוי ‏ מרבי. שי התגייס לצה"ל ב13.8.1991- והתנדב לצנחנים. לאחר שעבר את ‏ השלבים הראשונים היה ברור לו ולמפקדיו שעליו להמשיך לקצונה. בסיום ‏ קורס הקצינים הוגשמה שאיפתו והוא הגיע להדרכת טירונים. בשיחתו עם ‏ חייליו אמר להם: "לא הפכתי להיות קצין בשביל הדרגות, אלא כדי ללמד ‏ אתכם איך צריך לתפקד חייל, הן במישור הצבאי והן במישור הערכי. כמ"מ ‏ הצליח שי בדרך יוצאת דופן לגשר בין שמירה על משמעת מוחלטת מצד ‏ חייליו וביצוע פקודות, לבין יצירת קשר של אמון וביטחונם המלא בו.‏ שי נפל בקרב בלבנון ביום י"ז באב תשנ"ד, 25.7.1994 והובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין בחדרה.‏ שי וולשטיין, יהי זכרו ברוך.‏