ירון כהן

בנם-בכורם של בתיה ויהודה. נולד ביום כ"ג באדר א' תשכ"ה (25.2.1965) ‏ בקיבוץ כפר עזה. למד שנה אחת בקיבוצו וסיים את חוק לימודיו היסודיים ‏ והתיכוניים בבית הספר בשער הנגב, במגמת אלקטרוניקה. וכך זוכרת אותו ‏ מורתו: "אני מגלה שלפני ירון התלמיד ישנו ירון - ילד-נער בעל תכונות אנוש ‏ נפלאות, מלא כבוד לזולת, וראשית כול כלפי הוריו: מצוות כיבוד אב ואם ‏ נראית כמושרשת בעצמותיו. שופע אהבה שמתבטאת בחיוך שבקצות ‏ השפתיים, בנצנוץ בעיניים - אליכם ההורים... ומעבר לכל אלה ישנו ירון ‏ החבר, הרע - האהוב על חבריו... תמיד בפיו מילה טובה פה, חיוך שם, הלצה ‏ קטנה פה, התייחסות רצינית שם. בשקט שלו נכון לסייע, לעזור ולתמוך". כבר ‏ בתור תינוק התבלט באופיו הנוח והשקט ותכונות אלו ליוו אותו לאורך ‏ עשרים-ואחת שנותיו.‏ בחברת הילדים שאך זה הוקמה בכפר עזה, חברה שחיפשה את דרכה, הורגשה ‏ מעורבותו של ירון במתן כיוון ההתפתחות הרצוי בשל רגש האכפתיות החזק ‏ שהיה טמון בו. ירון היה ספורטאי מחונן, הרבה לעסוק בספורט הצלילה והיה ‏ חבר בנבחרת הכדורסל של שער הנגב. כאשר הגיע זמנו להשתלב בעבודות ‏ הקיבוץ, הצטרף ירון לענף הרפת. בזכות הבגרות והאחריות שגילה, רכש לו עד ‏ מהרה מקום של כבוד והערכה בצוות הענף. על-נקלה השתלט על מלאכת ‏ החליבה והטיפול במכונות החקלאיות והיה גאה במגפיו המכוסים בוץ ובכפות ‏ ידיו השחורות משמן מכונות. כבני משקים אחרים, התנדב ירון עם סיום ‏ לימודיו, לפני גיוסו לצה"ל, לשנת שירות, שבמהלכה הדריך קבוצת נוער ‏ בחדרה במסגרת 'הנוער העובד והלומד'.‏ ירון גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1984 והתנדב לשרת בחיל- הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות סיים בהצלחה קורס מ"כים וכהוקרה על כך נשאר בגדוד והיה לאחד ‏ המפקדים בו. ירון נתמנה לסמל מחלקה וקיבל תחת פיקודו את מחלקת ‏המכ"צים ובה בלטו חריצותו ורצונו להגיע להישגים גבוהים. כמפקד עשה ירון ‏ מעבר למה שדרש תפקידו ועל כך זכה להערכת מפקדיו ופקודיו.‏ ביום י"ח בכסלו תשמ"ו (1.12.1985) נפל ירון בעת מילוי תפקידו בתאונת-‏ דרכים בכביש בית שאן - בית זרע והובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-‏ העלמין שבקיבוצו. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. בן עשרים-ואחת היה ‏ בנופלו. ירון השאיר אחריו הורים, אח - דורון ושלוש אחיות - אורית, רוית ‏ ושרון. ‏ בדברי ההספד לזכרו אמר מפקדו: "כולנו נזכור אותך כטיפוס חייכן אשר לקח ‏ את הכול בקלות, אך התמודד עם הבעיות בצורה מבוגרת למופת. מפקד אשר ‏ לא בחל להתמודד עם מפקדיו הממונים עליו, על-מנת לדאוג לחייל הקטן... ‏ לא רק תכונות של מפקד היו בך - מקצועיות, שקידה, חריצות, עוז רוח וכושר ‏ פיקודי - אלא היית אדם למופת". במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב ‏ מפקד יחידתו, בין השאר: "ירון הגיע לגדוד במסגרת מסלול בני המשקים... ‏ הוא דאג רבות לחייליו וחשוב היה לו שירגישו בטוב ולא יחסר להם מאום. ‏ ירון חשב רבות על המשך דרכו כקצין כדי לתרום בכך מעבר לחובתו. רצונו ‏ זה, נאמנותו לתפקיד, הרצינות והאחריות שגילה היו המאפיינים את דמותו". ‏ משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו ובה תולדות חייו ודברים לזכרו. אחותו, ‏ הצעירה ממנו בשנתיים וחצי, עשתה עליו סרט דוקומנטרי והגישה אותו ‏ כעבודת סיום במסגרת לימודי הווידאו שלה במכללת שער הנגב. ביום הזיכרון ‏ העשירי.‏ ירון כהן, יהי זכרו ברוך.‏