חן כנרתי

נולד בקב' כנרת , דור שלישי, להוריו מיכל ונח גם הם בני הקיבוץ, שנולדו ‏ למשפחות ותיקות ממייסדי הקיבוץ, משפחת חנה ושלמה כנרתי, מקבוצת ‏ הווילנאים, ומשפחת בר - נחמה ולוטק, מחברי קיבוץ רמת-גן, שביחד מהווים ‏ את יסודות קב' כנרת.‏ דור הסבים וכן, ההורים מיכל ונח, עסקו בחקלאות ובניהול, והיוו את ההנהגה ‏ בכנרת. היו פעילים באזור ובמערכות כלכליות במדינה.‏ חן, הבן השלישי של מיכל ונח, נולד אחרי גל ורון, והיה הקשר הצמוד ‏ לאחותם הצעירה-איילת.‏ חן גדל עם ילדי בני גילו בקיבוץ, למד בבית-הספר בכנרת, במשך רוב שנותיו ‏ בביה"ס, עסק בהתעמלות מכשירים, היה בנבחרת עמק-הירדן.‏ כשעבר לתיכון "בית-ירח", התמסר לשייט בים, הצטיין בכך והיה בעל רשיונות ‏ ותעודות הישגים, עבר גם קורס צלילה.‏ חן גדל והיה לנער תמיר ומוצק, עם מבט שובב ושמחת חיים, פעלתן ונמרץ, ‏ כשמו-חן, היה חינני וחברותי מאוד. ארגן טיולים ומשחקי-כדורגל לחבר'ה. ‏ כשהתגייסו בני גילו לצבא, הקפיד לשמור על קשר חם עם כולם.‏ כמו אביו ושני אחיו הגדולים, התגייס לסיירת הצנחנים, הצליח לעמוד בכל ‏ הקשיים והמכשולים הרבים שבמסלול זה, והיה לוחם מהשורה הראשונה.‏ חן הקפיד, למרות העומס הרב לשמור על קשר הדוק עם המשפחה הענפה על ‏ דורותיה, ונתן תשומת לב לסבים אשר ליווהו בדאגה.‏ חן אהב את כנרת , וכשרק יכול היה, נתן כתף לעזר, ברוח טובה ובשמחת ‏ נעורים.‏ בפעילות צבאית בלבנון, כשהוא נושא על גבו מכשיר קשר כבד, עם אנטנה ‏ הנישאת לגובה של מטרים מעליו, נתקל בחוט של מתח גבוה, שחשמל אותו ‏ והרגו במקום.‏ חן היה נער יפה ומוכשר, שהבטיח שמחה, המשכיות ואהבה רבה.‏ השאיר אחריו את הוריו- מיכל ונח, את אחיו- גל ורון, את אחותו-איילת, את ‏ סבא שלמה והסבתא נחמה, דודים, דודות ובני דודים, משפחה גדולה וחברים ‏ רבים.‏ נזכור את חן כנרתי.‏